חידושי חתם סופר על נדה נב:

הלכה כדברי כולן להחמיר במ"ל הקשה מה נ"מ בסי' אמצעי כיון דמסי' הראשון כבר איפסלי למיאון ולא תחלוץ עד האחרון א"כ מה נ"מ באמצעי. ובסדרי טהרה תי' נ"מ בקידשה ראובן בשיעור הראשון וחזר שמעון וקידשה בסי' האמצעי אלא שחזר והקשה הא בדאורייתא בלא"ה חיישינן שמא נשרו ותצטרך גט מספק. ולפע"ד משום הא לק"מ דמצי מיירי בלא ידענו שהגיעה לכלל שנותיה דהו"ל ס"ס ודלא כרשב"א בתשובה דמחמיר בס"ס וכבר הארכתי בזה לעיל מ"ח ע"ב ע"ש. והנה משמע מתוס' דהך הלכה כדברי כולן קאי נמי לפלוגתא דקביעות הנ"ל למר סגי א' בגבה וא' בכריסה ולמר בקשרי אצבעותיה כו'. והנה משמע ברש"י ד"ה א' בגבה דלכ"ע בעינן דוקא באותו מקום עכ"פ וכן פסק הרמב"ם אלא שקשה לזה הא איכא מ"ד בקשרי אצבעותיה וא"כ דילמא אינך נמי לא בעו באותו מקום דוקא וי"ל לזה פירש"י בין קשרי ואין מביאה שער עד שתגדיל עכ"ל פי' וכיון שגדלה כולו האי מסתמא אורחא כבר הביאה ב' שערות באותו מקום ונשרו כנ"ל:

מהו דתימא כל כה"ג מביאה קרבן ונאכל קמ"ל מלשון רש"י משמע דבכתמים מביאה קרבן מיהת והרמב"ן פליג ובסדרי טהרה כ' דגם רש"י מודה בסתם כתמים רק הכא שכבר ראתה ב' ימים משו"ה מביאה קרבן. ולא נהירא לי דא"כ הו"ל לאשמעינן נמי מה דינו של יום א' ושני חלוקים אם להביא קרבן או לאו אלא ע"כ או דאין שום קרבן בכתמים או דלעולם מביאה קרבן ואינו נאכל והשתא לא צריכי' למיתני יום א' ושני חלוקים דלענין טומאה הוא ק"ו מג' חלוקות ולענין אינו נאכל הוא ק"ו משני ימים וחלוק א' ודלא כס' טהרה וק"ל:

אמר רבא בהא זכנהו ר' חב"א לרבנן כו' הקשו תוספות מנ"ל לרבא דילמא דוקא בג' מקומות וכו' פי' והא דתני בברייתא אם יש בו כדי לחלק ג' גריסין שהם כגריס ועוד ר"ל שיש בו ד' גריסים שאם נניח שגריס א' הוא ממאכולת עדיין ישאר כג' גריסין לג' ימים וק"ל:

ואידך אגב זוהמא דם מאכולת נהי דבעלמא לא נימא דילמא אפי' בככמה גריסין הכל הוא מכמה מאכולת משום דאטו כל הני מאכולת בחדא דוכתי סרכי מ"מ הכא אורחא הוא שבאה אצל הזוהמא של דם נדה:

ר"י בן אגרא אומר משום ר"י א' זו וא' זו חוששת הך ברייתא סתמא כפירושה דמיירי מבדיקת בין השמשות דוקא דהא לר' יוסי קיימינן ולדידיה לא נעשית זבה כלל כ"א בין השמשות משום דס"ל מקצת יום נעשה שמור לחבירו מיהא לאו בין השמשות ממש אלא קודם ליה מעט באופן שלא תשאר רגע מהיום להחשב שמור ובסדרי טהרה כ' על רש"י מ"ש ועי' כ"ז במ"ש תוס' לקמן ע"ב ע"א באריכות וק"ל:

בעזרת אלהי קדושי. סיימנו פרק ששי. אתה אל רועי. היה בעזרתינו בפרק שביעי: