חידושי חתם סופר על כתובות ו

ומסכנה ואילך עי' לקמן פ"ט ע"א במתני' מסכנה ואילך אשה גובה כתובתה בלא גט לכמה פוסקים מסכנה ואילך גובה לעולם בלא גט כיון שבשעת הסכנה נהגו כן לא בטל לעולם אפי' אחר הסכנה. וא"כ ה"נ נימא הכא. וא"ש דקאמר גזירה עבידא דבטלה ותקנתא דרבנן מקמי גזירה לא מבטלי' דא"כ תהי' בטלה לעולם אפי' אחר בטילת הגזירה. עי' וק"ל:

לגמרי ניעקרה פי' יקבעו יום אחר לישיבת ב"ד וא"כ לא מיעקרא תקנתא דרבנן כלל דמעיקרא לא תיקנו אלא שישא ביום שיכול להשכים לב"ד. וא"כ לא הוה העברה על דת ואין צריך למסור נפש על זה כמו ערקתא דמסאני ואי משום שקדו הא יכול להטריח:

ולדרוש להו דאונס שרי. סברת ר"ת נראה מבואר דס"ל דנהי דודאי נאסרה לבעל דאע"ג דלענין יחוס הוה כביאת בהמה מ"מ אדם הוא והבעל מתקנא בו וה"ל מעלה מעל באישה. ונאסרה על הבעל וראוי ממילא שתאסר גם על הבועל. ומ"מ כשמתגייר ה"ל פנים חדשות ואיננו אותו הבועל דמעיקרא בהמה והשתא אדם ומותרת לו וסברא זו רמוזה בשיטה מקובצת ובפסקי מהרי"א שבש"ע סי' קע"ח סעיף י"ט ע"ש אלא דס"ל לרבנו תם אי לאו דמצינו ראי' ברורה שאינה נהרגת על ביאת עכו"ם דרחמנא אחשביה כבהמה לענין בעילה ה"א דלענין בעילה הוה כמו כל אדם ואיננו פנים חדשות ונאסרה עליו אחר שיתגייר משו"ה מייתי ר"ת ראי' דביאתו חשיב כבהמה לענין שאינה מחויבת מיתה ונהי לאוסרה על בעלה נאסרה משום דמ"מ מעלה מעל באישה מ"מ כשמתגייר ה"ל פנים חדשות ומותרת להבועל ומותרת לו זה מה שנלע"ד בדעת ר"ת ז"ל ונכון הוא וכן הוא להדי' בס' תוס' יוה"כ ביומא פ"ב ע"ב. אך בתה"ד רס"י רי"ט מסופק בדעת ר"ת דאולי מתיר אפי' לבעל אך לא קי"ל כוותי' בבעל ע"ש גם בשיטה מקובצת בשם המאירי כ' דלר"ת מותרת לבעל ונדחק ליישב קו' תוס' עליו ע"ש מ"מ העיקר נראה דגם לר"ת נאסרה לבעל:

עיין הגהות מרדכי כתב סי' רפ"ו בשם ס' הפרדס. ונ"ל פירושו דלא הגידה משפחתה אולי לא יהי' כבודו לישא הדיוטית. עכשיו אמרה לו שהיא ממשפחת שאול המלך בוודאי יקיימנה עספ"ק דמגלה על פסוק ויאמר תרי זימני ע"ש. א"נ י"ל כל זמן שלא הגידה שהיא ישראלית היתה כקרקע עולם בלי שום מעשה ותנועה בשעת תשמיש והמלך לא נתן לבו על זה. אך עתה שתאמר לו שהיא ישראלית ירגש המלך שעשתה עצמה כקרקע עולם ותסתכן:

ותו התם נהגו הכא מותר נראה רש"י לטעמי' לא רצה לפרש נהגו דלא מורינן אלא כי שאיל נימא לי' תנשא ברביעי וע"כ נימא לי' אונס שרי וא"כ ישמעו הפרוצות וילמדו להיות פרוצות ביותר כשיטת רש"י ע"כ הוצרך לפרש נהגו רובא דעלמא וק"ל: