חידושי חתם סופר על כתובות ה

עקרוהו רבנן לקידושי' מיני' הארכתי בזה בחי' למס' ב"ב בסוגי' דתלוה וזבין בתכלי' האריכות בעזה"י ולא באתי אלא בשביל דבר שנתחדש לומר דרבותיו של רש"י שכ' קדושי כסף אתי' מגז"ש וקיל. כוונתם לומר דהס"ד דהש"ס הי' דנהי דהפקר ב"ד הפקר היינו בממונא דדעתם שבין אדם לחבירו אבל באיסורא מה שבין אדם למקום לא יתכן הפקר ב"ד ואין חכמה ואין עצה ואין תבונה נגד ה' ואמנם קדושי כסף אע"ג דהוה בין אדם למקום מ"מ כיון דכל עצמו אינו מפורש בתורה אלא משדה עפרון אתי' בגז"ש וא"כ דון מינה ומינה כשדה מה להלן אי הוה קני בההיא פרוטה שדה מחברו ואתי' בי דינא ועקרוהו לקנינו הי' נעקר משום הפקר ב"ד. א"כ לא אלים נמי קנין אשתו בפרוטה זו מקנין שדהו. אבל קדיש בביאה מאי איכא למימר וק"ל:

אמר רבא וכן לענין גיטין בספר ישועת יעקוב סי' קמ"ד כ' דרבא לטעמי' דס"ל גילוי דעתא בגיטין מילתא היא ע"כ ס"ל יש אונס אבל למאי דקי"ל גילוי דעתא בגיטא לאו מילתא היא א"כ אפי' בלא צנועות ופרוצות מה"ת יועיל טענת אונס בין כך ובין כך לא נתקיים תנאו שהתנה וא"כ לדינא לא צריכא לעקירת קידושי' וגם אין חילוק בין האי אונסא להאי אונסא. ואולי נעלם מהגאון לשון הש"ס דגיטין ל"ד ע"א למאי ניחש לה אי משום אונסא אין אונס בגיטין אי משום גילוי דעתא וכו' משמע דתרי מילי נינהו ועוד לדבריו אונס דפטרי' רחמנא בנערה המאורסה אין לו שייכות עם אונסא בביטול תנאו שבין אדם לחברו ותיקשי סוגי' דנדרים הנ"ל:

אי איכא ב"ד דקביעי האידנא כקודם תקנות עזרא וכו' צ"ע הא דבר שנאסר במנין אפי' בטל הטעם לא בטל התקנה. ודברי ההג"א בזה לא הבנתי. ואולי י"ל תנאי הי' דבריהם שאם יחזור הדבר לכמות שהי' קודם עזרא תהי' נשאת בכל יום כמו במתני' דכרם רבעי הי' עולה לירושלים ע"ש. וא"נ י"ל מעולם לא תיקנו שתנשא אשה ברביעי. אלא שתנשא לעולם ביום שלמחרתו קביעי ב"ד. וא"כ במקומו' שב"ד קבועים בכל יום נשאת בכל יום ולא מיעקרא תקנה ראשונה כלל ועי' מ"ש לעיל ריש מכילתין: