חידושי חתם סופר על חולין נז

שאני לענין טרפה דבעינן רוב הנראה לעינים צע"ג לומר דיהי' מותר לאכול ועדיין לא הגיע לשיעור טריפה ויכול להרבות כחול ימים. ועיי' תבואת שור. וי"ל דרבא תי' לפי מאי דהוה ס"ד דרב לקמן מ"ד ע"ב לשער טרפות הקנה ברוב עובי' וכ' תורת חיים דמ"מ הכשר שחיטה אינו אלא ברוב חללה ע"ש וא"כ משכחת דמטרפה ברוב עובי' הנראה לעינים ועדיין לא הגיע לחצי חללה הכשר שחיטה והבן זה:

הי בחולין והי בקדשים נ"ל דנפקא מיני' לאוקימתא דמתני' ריש מכילתין הכל שוחטין דאוקמתא היותר מרווח היא אוקמתא דרבה בר עולא. אלא דלעיל ג' ע"ב מסיק להך לישנא דהכא עיקר אדרבא התם עיקר דבקדשים קאי. וחולין שנעשו עטה"ק לאו כקודש דמי ע"ש והשתא אי מצינו דריש פרקי' דהשוחט בקדשים עסק ובא ש"מ דאורחי' דתנא לאשמעינן הכא מילי דשחיטת קדשים עיקור וקמה גם נצבה אוקמתת רבה בר עולא מיהו גם הכא מסקינן דסיפא בקדשים ולא רישא: