חידושי חתם סופר על חולין, מהדורא תנינא יז

זימנין דשהה ודרס ולא ידע הא דלא אמר נמי החליד כדלעיל ב' ע"ב גבי חש"וק וע"ש תו' ד"ה שמא ישהו, וע"מש ת"ח כאן, ונ"ל מזה סעד לדברי רשב"א דעיקר רבותא דקמ"ל אפי' אי אמר ברי לי שלא דרסתי ולא שהיתי פסול משום דעביד לה ולאו אדעת' וזה לא שייך בחלדה:

בא זאב ונטל בני מעי'. עיי' מ"ש רשב"א והאריך בוויכוחו עם ר' יצחק הלוי דמצריך בדיקה לריאה ע"ש היטב. הנה מ"ש רשבא דלר"מ נמי דחייש למיעוטא, מ"מ כיון דבפסח וקדשים ע"כ שרי' רחמנא משום דלא אפשר א"כ ה"ה בחולין נמי דלא התירה תורה לחצאי', נראה שהוצרך לזה דא"כ תקשי לדר' עקיבא דחייש נמי למיעוטא ואיך התיר לשחוט מסוכנת ע"י כזית בשר מבית טביחותה. אע"כ דכיון דמותר בפסח וקדשים ה"ה בכל מקום. והנה כי כן י"ל דס"ל להר"י הלוי דלר"מ דחייש למיעוטא לא הותר אלא מה דא"א בפסח וקדשי' דהיינו שמא במקום נקב קשחיט או שארי טריפות הפנימי' שקשה מאוד לבדוק אחריהם בכל הקדשים אותם הותרו בחולין משום דלא התירה תורה לחצאי' מש"אכ אותם הטריפו' שאפשר לבדוק בפסח וקדשי' אה"נ דצריכי' בדיקה בחולין דמנ"ל להקל כיון דחיישי למיעוטא. וא"כ צריכי' להבין איך התיר ר"ע מסוכנת בי"ט ע"י כזית מבית טביחתה, דהא ע"כפ צריך בדיקה לקצת טריפות לר"ע דחייש למיעוטא וצריך לומר דהכי ילפי' מפסח וקדשי' דהיכי דא"א סמכי' ארובא וה"נ א"א דא"כ תמות הבהמה. והשתא אחר הנחה י"ל דס"ל להר"י הלוי ז"ל דריאה דהוה מיעוט המצוי' הוה דינא לדידן כמו שארי מיעוטי' לר"מ ור"ע דהיכי דאפשר חיישי' ואפי' נאבד הריאה אסורה והיכי דלא אפשר לא חיישי', ומש"וה לק"מ מהא דתלי' בריאה היכי דמשמשא ידא דטבחי' היינו משום דא"כ לא נאכל בשרא מעולם דתמיד ימצא נקבי' באותן המקומו' דטבחי ממשמשא תמן:

ובזה יתישב כל מה שהקשה רשבא על שיטה הנ"ל, ומה שהקשה רש"י לרבותיו אתמול אכלנו מחלבה אין הק' אגוף הדין דחלב, דגבי חלב הוה א"א והיכי דא"א שאני. רק מחזי כחוכא ואטלולא שיהי' החלב מותר והבשר אסור עד אחר הבדיקה ועל זה תי' שאינו כחוכא ואטלולא, משום די"ל התורה התירא בחלב אפי' יוצא מכלל איסור מדכתי' ארץ זבת חלב ודבש עיי', הקצרתי מאוד וסמכתי על המעיין: