חידושי חתם סופר על בבא מציעא סח:

איכא בצים מוזרות. פרש"י וכן תוס' דשרי' באכיל' רצו בזה דאי הוה אסור באכילה הא קי"ל דאסור לעשות סחורה בדברים האסורים ונהי דלבעלי' מותר משום דנזדמנה לו מ"מ לא הותר לתנו לישראל אחר בשכר טרחתו דלהשני לא הוה נזדמנו מש"ה הוצרכו לומר דמותר באכילה וזה דלא כפר"ח י"ד סי' קי"ז דתי' על ק' תי"ט במס' שביעית שהק' אש"ס פ"ק דבכורות דבעי למילף היתר חלב מעשרה חריצי חלב לשר האלף ודחי הש"ס דלמא לסחורה והק' תי"ט הא אי אסור באכילה אסור נמי בסחורה ותי' פר"ח דלמא נזדמנו לו ע"ש וליתא דנהי דלישי אבי דוד נזדמנו והותר למוכרם לגוי אבל מי התירם לשר האלף לקבלם במתנה דהרי לו לא נזדמנו ובעיקר ק' תי"ט נראה דמותר לעשות סחורה בדם דהרי אתקש למים כמבואר רפכ"ש וכן מצאתי עתה בס' פרי תואר וא"כ ה"ה לאמה"ח דאתקש לדם כמבואר שם כ"ב ב' וא"כ אפי' אי חלב אסור מה"ת או משום דדם נעכר ונעשה חלב או משום דיצא מן החי מ"מ מותר לעשות בו סחורה ולק"מ מש"ס בכורות וכי פריך הש"ס התם ולחזקי' למאי הלכתא אתקש הומ"ל להיתר סחורה ואכמ"ל בזה ושם בארה [עי' לעיל י"ב א']:

בני ר"ע נפק עלי' ההוא שטרא כו'. רמב"ם פסק דבסתם בלי שום תנאי אז ממילא יהי' תלתא אגר ותרי תלתא הפסד להנותן ונראה הכרח לזה מפני ק' תו' וכי שוטה יהי' הנותן לתלות בדעת המקבלי' ולרמב"ם לק"מ כי מה הפסיד בתנאי זה שהרי אי לא התנה כלל נמי כך תיקנו חכמים וא"כ מרויח בתנאו שאם אולי ירצה המקבל לקיים תנאי בלי רמאות ירויח כפי התנאי ואם לאו הרי הוא כמו כל סתם עיסקא וק"ל:

ר"ע גברא רבה הוא ואי' לאינשי לא הוי ספי. ערא"ש וכ"כ רשב"א דאין אי' להלוה אלא משום דגרם אי' למלוה והשתא י"ל דהברירה הי' ביד הנותן וכק' מרש"א ואי משום דא"כ ה"ל קרוב לשכר משום דאם ירצה הנותן יקח פלגא באגר ופלגא בהפסד מ"מ מה לו לר"ע בזה כיון שהוא עושה כן ע"ד רמאות ואלו הי' רוצה לילך בדרך טובים הי' ניצול מאי' ריבית וק"ל: