חידושי אגדות על תמיד לב:

א״ל זה השער לה׳ צדיקים וגו׳. זה השער הוא שער ג״ע ופירוש הפסוקים שאמר לא אמות עדיין כי אחיה ואספר מעשה יה בעוה״ז על שיסור יסרני ולמות לא נתנני וע״כ אמר פתחו לי שערי צדק שהם שערי בתי מדרשות ובה״כ ובם אודה יה בעוה״ז כדי שאזכה בעוה״ב לזה השער צדיקים וגו׳ וק״ל: גלגולא דעינא דב״ו כו׳. היינו הגלגולת המקיף העין סביב שהיה קיים עדיין אבל עין גופיה הוא הנרקב כבר וכה״ג בגלגולת דיהויקים שהוא עצם דבר המתקיים ורמזו לו על עצמו שהוא אוהב כסף וזהב כמו שרמזו לו הנשים בלחמא דדהבא ולכך אין אתה ראוי לבא לשער הזה שצדיקים יבואו בו שאין בהם מדה זו ומייתי דכתיב שאול ואבדון לא תשבענה ועיני האדם וגו׳ ר״ל ממי לא תשבענה שאול ואבדון מאותו אדם שעיניו לא תשבענה וק״ל:

גיהנם למעלה מן הרקיע וי״א כו׳. נראה ע״פ מ״ש בפרק אין דורשין בז׳ רקיעים מכון שבו אוצרות שלג כו׳ סופה וסערה כו׳ כל אלה לפורענות כפרש״י ופריך דבארעא איתנהו דכתיב שלג ומישור רוח סערה וגו׳ ומשני דוד הורידן שנאמר לא יגור במגורך רע והשתא הכא דקאמר למעלה מן הרקיע שכן היה שכל פורענות דגיהנם למעלה במכון היה וי״א לאחורי הרי חושך היינו לאחר שהורידן דוד וק״ל:

כל העוסק בתורה בלילה כו׳. דרנת תפלה קבוע ליכא בלילה לראש אשמורת דהיינו בב׳ חלקי הלילה כו׳ כפרש״י בספר אינה אלא רנה של תורה קאמר כמו שת״י ע״ש וכדאמרינן בעירובין לא איברא לילה אלא לגירסא וקאמר שפכי כמים לבך הוא ג״כ רמז על התורה שנמשלה למים שנאמר הוי כל צמא לכו למים וגו׳ וק״ל:

ת״ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך וגו׳. בכמה דוכתין בתלמוד הובא זה המאמר וכבר כתבנו בסיום מסכת יבמות טעם לענינינו שם ונראה דהכא הובא מעובדא דחכמי הנגב שהרבו שלום בעולם בתשובתם בחכמה לנגד אלכסנדרוס אך מה שהפסיק במאמר כל העוסק בתורה לא ידענא וק״ל: