חידושי אגדות על סוטה מ:

מנין שאין עונין אמן במקדש שנאמר כו'. לפי דעת המקובלים מלת אמן שהוא קיום והאמנת דבר הוא מחבר ומצרף שם הקרי והכתיב דהיינו שם אדני ושם הוי"ה במספר צ"א כמנין אמן והיינו בגבולין שאינו נקרא רק בשם אדני כדאמרי' בס"פ אלו עוברין צריך לכוין גם לשם הכתיב בצירוף במלת אמן וז"ש בסוף מסכת נזיר גדול העונה אמן יותר מן המברך שהוא מצרף הכתיבה אבל במקדש שהקרי והכתיבה בשם הוי"ה אין כאן צירוף אמן אבל אומר שם על כל ברכה תהלה דהיינו ברכה ברכו את ה' מן העולם גו' ותהלה דהיינו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד להורות על כוונה זו דשם הכבוד הזה שהוא שם הוי"ה הוא במקדש מן העולם הזה ועד הבא משא"כ בגבולין דלא נקרא בעוה"ז אלא באל"ף דלי"ת כמ"ש בפרק אלו עוברין ע"ש ונוסח בשכמל"ו ע"ש ויברכו את שם כבודך היינו ברוך שם כבודו ומרומם היינו מלכותו ודו"ק:

נוטל ס"ת כו' ומברך עליה שמונה ברכות על כו'. וכן לקמן גבי פרשת המלך ח' ברכות וכוונו בזה על פי דברי המפרשים במזמור תמניא אפי שיש בתורה במעלותיה שמונה חלוקות שע"כ נקראת התורה באותו מזמור בשמונה שמות דהיינו פקודך חוקיך מצותיך דבריך אמרתך תורתך עדותיך יראתיך ע"ש ודו"ק:

אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר וישב דוד גו'. לא היה בימי דוד עזרת בהמ"ק אבל תוך הקלעים של המשכן היה במקום עזרה ושם ישב דוד לפני ה' גו' והענין כי מקום המשכן והמקדש הוא כסא ה' כדכתיב אוה למושב לו ולמלכות בית דוד קרי הכתוב כסא ה' כמ"ש בד"ה וישב שלמה על כסא ה' גו' וק"ל: