חידושי אגדות על סנהדרין צח:

ט' חדשים וכו'. בכמה מקומות מדמה חבלי משיח לחבלי לידה כדלקמן ראיתי כל גבר ידיו על חלציו וכיולדה וגו' ואמר דבט' חדשים כחבלי אשה יהיה הצרה ביותר שיהיו כל ישראל תחת יד מלכות רשעה דכל זמן שהם מפוזרים גם תחת שאר מלכיות אין הסכנה כ"כ כדאמרינן בפרק קמא דמסכת ע"ז גבי קטיעא בר שלום דאמר לקיסר לא יכלת להו לכולהו דכתיב כי כארבע רוחות וכו' וק"ל:

מה יעשה אדם וינצל מחבלי של משיח כו'. המ"ל דיקיים ג' סעודות בשבת כדאמרינן פ' כל כתבי ע"ש וק"ל:

שמא יגרום החטא כו' כתיב הנה אנכי עמך וגו' מפורש פ"ק דברכות ע"ש:

דכתיב כאשר ינוס איש וגו' משמע ליה דאיירי בחבלי של משיח מדכתיב לעיל מיניה הוי המתאוים יום ה' וגו' דהיינו יום ביאת משיח כדכתיב לפני בוא יום ה' וגו' ויש לפרש בקרא הזה שזכר הנביא כל הצרות שבאו על ישראל מארבע מלכיות עד חבלי משיח וזה שאמר כאשר ינוס איש מפני הארי הוא מלכות בבל שנמשל לאריה כמו שנאמר עלה אריה מסבכו ודניאל ראה קדמיתא כאריה וגו' ופגע בו הדוב זה מלכות מדי שראה דניאל תנינא דמיא לדוב וגו' וע"ש זה קראו לשר של פרס דוביאל בפי"ה וסמך ידו אל הקיר רמז למלכות יון חיה שלישית שראה דניאל שמלכו בזמן שבהמ"ק היה קיים דהיינו שסמכו ישראל בצרתם עצמם אל הקיר המזבח והמקדש בנס חנוכה ונשכו נחש היא מלכות אדום חיה הרביעית שראה דניאל שהוא כח נחש הקדמוני המושל מחורבן הבית עד חבלי משיח וביאתו במהרה בימינו ואמר דמשום צרה האחרונה המשכחת הראשונות שהיא נשיכת נחש אין ראוי לומר על חבלי משיח דלא אחמיניה דיש דוגמתו בעוה"ז שצרה אחרונה שבני ביתו מוטלין ברעב שדומה כנשכו נחש דמשכחת הראשונות:

כל גבר ידיו וגו'. משתעי בחבלי משיח דכתיב בתריה הוי כי גדול היום וגו' ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע ואמר מאי כל גבר מלת כל יתורא אי נמי דמלת גבר נמי יתורא הוא דה"מ למכתב אם יולד זכר מדוע ידיו על וגו' וע"כ דרשו כל גבר מי שכל הגבורה שלו ור"ל דמדמה ישראל בעת גאולתן לקטן שנולד דמי והקב"ה מולידן כמ"ש אם יולד גוי פעם אחת וגו' אם אני המוליד וגו' והרבה מקראות כמוהו וכמו שהיולדת מצטערת עצמה בחבלי לידתה כן הקב"ה מצטער כביכול בחבלי משיח שיהיו אז לישראל כמ"ש עמו אנכי בצרה ורש"י פירש גם הכא שמצטער על אבדן של אומות העולם ואין צורך לו כאן. ואמר ונהפכו כל פנים וגו'. מלת כל יתורא הוא לדרוש כל פנים בין פנים פמליא של מעלה ובין פנים פמליא של מטה דהיינו כשנופלת אומה מלמטה נופל שר שלה מלמעלה והיינו כל פנים לירקון ודרש עוד כל פנים וגו' דהיינו כשאומר הקב"ה היאך אאבד אלו כו' יהיו ישראל ועובדי כוכבים שניהם בספק ויצטערו על כך עד ביאת משיח בב"י וע"ז מייתי משל רהיט ונפל תורא כו' דהתורא והסוסיא שניהם בספק להצטער אם יחזור השור למקומו או לא ורש"י פי' בע"א:

חילק ובילק כו' פירש רש"י שני דייני סדום ע"ש וכ"ה בערוך בערך חילק ועל שם מעשיהם הרעים נקראו בשמות אלו דכהאי גוונא אמרינן לקמן בפרקין ד' דייני הוו בסדום שקראי וכו' ע"ש מעשיהם הרעים ואפשר דנקט הנהו דייני סדום ע"פ מ"ש לקמן רעים וחטאים רעים בעוה"ז וחטאים לעוה"ב ואם כן לא אכלי שני משיח וק"ל:

אלא לדוד כו'. ר"ל הבטחת ה' שיהיה לעולם כגון המלכות שניתן לו היא לעולם לו ולזרעו כמפורש בכמה מקראות וכן למשה גדולת התורה ופלפולה ניתן לו ולזרעו עד עולם כדאמרי' במסכת נדרים וכן למשיח הגדולה יהיה לו לעולם:

שילה שמו כו'. עיין פירש"י נראה דכולהו שמות תוארים וכולהו איתנהו ביה כמו במשה שהיה לו כמה שמות תוארים ושילה שמו ע"ש יובל שי לו כדאמרינן במדרש וינון שמו ע"ש שררה ומלכות כמ"ש המפרשים וע"ש שם בן ד' אותיות כי ב' נונין במקום ב' ההי"ן בא"ת ב"ש וכדאמרינן פ' הספינה משיח נקרא ע"ש של הקב"ה שנאמר זה שמו אשר יקראו ה' צדקנו וחנינה שמו וגם בשם זה יש בו שם ד' בחילוף נ' אחד בה' באי"ק בכ"ר ויהיה באותיותיו חן ה' ומנחם בן חזקיה שמו שנאמר כי רחק ממני מנחם גו' ירמיה אמרו בשעת חורבן שאז נולד משיח ונתרחק מבני אדם לג"ע כדאיתא במדרשים ובן חזקיה לאו מקרא משתמע אלא קבלה בידם הוא ורבנן דאמרי חיורא דבי רבי כו'. עיין פירש"י ובערוך בערך חוורא ונראה דנקרא דבי רבי ע"ש רבינו הקדוש שנקרא רבי וכדלקמן שהיה סובל תחלואים ויסורין כמוהו:

כגון אנא שנאמר והיה אדירו וגו'. רש"י לא פירש כלום ונראה לפרש דמשמע ליה אדירו ממנו וגו' ר"ל דמשיח שהוא אדירו יהיה ממנו ומושלו וגו' מאותן הבאים מבני דוד ועדיין היה להם ממשלה גם בגלות וכמ"ש לא יסור שבט מיהודה ורב נחמן סתם הוא חתניה דר"ג שהיה מבני דוד ואפשר שהוא היה ג"כ מבני דוד ועל זה נמי אמר אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש. שהיה לו ממשלה בימי אנטונינס קיסר:

ואי מן מתיא הוא כגון דניאל כו'. שהיה לו ממשלה אצל נ"נ וגם אצל מלך פרס ועי"ל כולה מלתא לענין יראת חטא כדאמר בסוף מס' סוטה משמת רבי בטלה יראת חטא ואמר ר"נ לא תתני יראת חטא דאיכא אנא וק"ל:

אלא אקים כו'. מלת אקים הוא עתיד לנוכח והל"ל קמתי לא נאמר שהוא לשון עבר לנוכח אבל אמר הקים שהוא לשון עבר לנסתר והיינו משום דרישא דקרא ועבדו את ה' אלהיהם וגו' הוא עתיד לנסתר ודו"ק:

למה זה לכם יום כו'. יום בכ"מ נאמר על הגאולה ולילה על הגלות ולזה אמר לרשעים הוי המתאוים את יום ה' וגו' שהיא הגאולה דלמה זה כו' וק"ל: