חידושי אגדות על סנהדרין מד:

אמש בטלתם כו'. פירש"י מדכתיב עתה וכו' ע"ש והוא דחוק דמי יימר לן דביטול תמיד של בין הערבים הוה ולא עון אחר וי"ל מדכתיב אני שר צבא ה' וגו' והוא מיכאל שהוא שר של ישראל שהם צבא ה' כפירש"י ביהושע והיינו שבא על ביטול הקרבן כי מיכאל הוא השר המקריב בשמים כמפורש במדרשות וז"ש אף שאני שר צבא ה' והיה לו להוכיח אותך על ביטול תמיד של בין הערבים מ"מ עתה באתי להוכיחך על ת"ת שהיא גדול יותר ומה שהקשה הרד"ק בדברי המאמר הזה הכל יתיישב בפירש"י ותוס' הכא ופ"ק דמגילה ופ' הדר ע"ש:

מלמד שלן בעומקה כו'. נראה שדרשו כן לפי שנראה דהאי קרא כפול בשינוי לשון דכתיב לעיל מיניה וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם וע"כ דרשו בתוך העומק בתוך עומקה של הלכה וק"ל:

במאי מוקמיתו ליה אל תצא לריב מהר כו'. יש לפרש דמשמע ליה דכל הני קראי דלעיל מיניה בכבוד אלהים הסתר דבר וגו' דבריש עניינא קמשתעי וכן מפורש במדרשות ועיין בילקוט וז"ש במאי אוקימת להני קראי דאל תצא לריב מהר וגו' לענין כבוד אלהים הסתר דבר וגו' ועוד נראה דלפי פשוטו לענין מוסר בעלמא לא הל"ל לריב מהר וגו' וריבך ריב וגו' אלא דה"ל להזהיר במוסר שלא יריב אדם כלל עם חבירו וק"ל:

וסוד אחר אל תגל. ודאי דרך משל הוא זה ואינו דבר אמת אלא ע"ש כך נקרא סוד שאם הם יעמדו לפניך לא היית אומר להם דבר זה שלא בפניהם בסוד אמרת כן והוא כמו הולך רכיל מגלה סוד וק"ל:

שאלמלא לא הקדים כו'. למדו לומר מדכתיב לעיל מיניה בסמוך בבא אברהם לאלני ממרא שבנה שם מזבח על בשורת הזרע וא"י וכאן סתם הכתוב ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח וגו' ולא נזכר על מה למדו לומר דעל העתיד עשה כן ולכך מסיים ביה ויקרא בשם ה' דהיינו שהתפלל שם על עון עכן וק"ל:

ר"י אומר לעולם יבקש אדם רחמים כו'. ר"י הוסיף על דברי ר"א שאמר כל המאמץ בתפלתו בצרכיו אין לו צרים מלמעלה ולר"י על דבר זה גופיה צריך לאמץ בתפלתו שיהו הכל מאמצים כחו שלא יהיו לו צרים מלמעלה דולא בצר קאי אהיערוך שועך וק"ל:

כתיב זמרי וכתיב עכן כו'. יראה דמשמע ליה דזמרי היינו עכן דכיון דבא הכתוב כולם חמשה לכלול החוטא עם הצדיקים ולא בא הכתוב לסתום רק לפרש דהיינו שמצינו חוטא בבני בניו של זרח עכן ואית לן למידק בשמיה דהיינו זמרי ע"ש שעשה מעשה זמרי אבל שמות ארבע האחרים איתן הימן כלכל ודרדע מצינו בהם שהיו חכמים כמ"ש ויחכם מכל אדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע ואע"ג דעכן לאו בן זרח היה אלא בן בן בנו כמ"ש עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח כלל את החוטא עם בני זרח שהיו מפורסמים בחכמה לזכות לעה"ב וכן מצינו שקראו הכתוב ע"ש זה בענין זה עכן בן זרח שנאמר ויקח יהושע את עכן בן זרח וגו' ורש"י שפירש בשמעתין אלמא בריה הוא עכ"ל לכאורה אינו מדוקדק דודאי לאו בריה הוא אלא בן בן בנו אלא דהכי קאמר אלמא דקראו הכתוב כאן בריה של זרח וכללו עם שאר בניו המפורסמים שיש להם חלק לעה"ב ועיין בזה דרך חריף בי"מ ודו"ק:

אמר אם יש בי עון כו'. מעצמו אמר כן אבל אין אומרים לו להתודות כך כדקתני במתניתין לת"ק וכדי שלא להוציא [לעז] על בתי דינין כו' ובברייתא זו אשמעינן דאפילו באינו מוציא לעז רק על העדים והם גופייהו חוזרים ויהבי טעמא למלתייהו לא שמעינן להו וק"ל: