חידושי אגדות על ראש השנה ג.

מה שמועה שמע שמע שמת אהרן וכו'. לפי סדר המקראות ודאי מוכח להדיא דכי נח נפשיה דאהרן אכתי הוה סיחון קיים אלא דאיכא למימר אין מוקדם ומאוחר בתורה מיהו לפי המסעות שבפ' מסעי מוכח שפיר דכמה מסעות היו מהר ההר שמת אהרן עד מלחמת סיחון וצ"ע:

מה שמועה כו'. כתבו התוס' ונראה דמההוא קרא דמסעי קדריש דאי מההוא דחקת הא מפורש כי בא ישראל דרך האתרים ורש"י לא דק בפי' החומש עכ"ל וכה"ג כתב הרמב"ן בפי' החומש ורבותינו אמרו מה שמועה שמע כו' כי הוקשה להם הכתוב בפרשת מסעי וישמע הכנעני וגו' שלא הוזכר שם כו' ע"ש ומ"מ קשה גם לדבריהם כיון דהך דפ' מסעי איהו גופי' מעשה דפרשת חקת כדמוכחי קראי ובפרשת חקת מפורש ששמע כי בא דרך האתרים אם כן דרש חכמים ששמע במיתת אהרן סותר זה ונראה לקיים פרש"י דמתוך סמיכות וישמע הכנעני וגו' בין בפרשת חקת ובין בפרשת מסעי למיתת אהרן דרשו דוי"ו דוישמע מוסיף על ענין ראשון ששמע במיתת אהרן דלעיל וכי בא ישראל דרך האתרים לא בא להורות אלא ממקום שבא להלחם על ישראל דהיינו דרך האתרים וק"ל:

אלא וייראו כו'. דלפי פשטיה דקרא שראו שגוע אהרן הוא קשה דכתיב לעיל מיניה וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר דמשמע שלא ראו כל ישראל במיתתו שם בהר ההר ובמדרש שהביא רש"י בחומש שהראוהו להם מלאכי השרת במטה והדרש דהכא ימאן זה אלא וייראו על ידי סילוק הענן:

הכא סיחון כו'. נראה לפרש דהכא פריך ע"פ מ"ש פ' האשה סיחון ועוג בני אחי בר שמחוזאי הוו וא"כ לא הוה מכנען ואם סיחון הוה לא הוו קרי ליה כנען ואהא משני בב' תירוצים דלא קרי ליה כנען אלא ע"ש מלכותו שארץ כנען הוה ע"ש שיושביה מבני כנען מז' אומות והוא נקרא מלך האמורי בכל המקרא שהיה מבני כנען גם כן ע"ש יושביה מבני האמורי ומה שהכריחם לומר כן דכנעני מלך ערד דהכא הוא סיחון לפי שמלך ערד ממש לא נכבש עד מלחמות וכיבוש יהושע דחשיב ליה מלך ערד אחד מל"א מלכים שכבשם יהושע והקרא דהכא משמע דבימי משה נעשה מלחמה זו דמלך ערד ונעשה חרמה בעריו וע"כ אמרו דהיינו סיחון היינו מלך ערד דהכא דתחלת כיבוש של משה היה בסיחון: