חידושי אגדות על מגילה יא:

הניחא למ"ד מלך והדיוט כו' מה שיש לדקדק בזה מפורש פרק מי שאחזו:

שמלך על העליונים כו'. פרש"י על העליונים על השדים עכ"ל דלא ניחא להו למימר שהיה שולט על המלאכים העליונים אבל על השדים מצינו ששלט כדאמרינן פרק מי שאחזו דהיינו דכתיב עשיתי לי שדה ושדות וקרויין עליונים שהם שטים באויר תחת השמים הנקרא כסא ה' כמ"ש השמים כסאי גו' והיינו שישב על כסא ה' כאילו ישב על השמים שהם למעלה מן השדים אבל המלאכים הם למעלה מן השמים ולא מלך עליהן שלמה:

הא איכא ירושלים דלא כו'. ודקאמר מי בכל אלה הארצות גו' ע"כ בשאר ארצות קאמר וכן מפורש מי בכל גו' אשר הצילו גו' כי יציל ה' את ירושלים גו' אבל ליכא למימר הכא דקא משתבח נפשיה כדקאמר בסמוך דהא עם אנשי ירושלים היה מדבר שידעו שלא כבשן:

הא איכא שבע דלא מלך דכתיב כו'. ודכתיב כתב לכל עממיא ולישניא די דארין בכל ארעא גו' היינו שהודיע כן לכל האומות גם לאותן שבע שלא היו כבושין תחתיו שהציל הקב"ה בנס את דניאל כמפורש בקרא:

התם אשתבוחי דקא משתבח בנפשיה וכו'. ר"ל דאיהו גופיה קאמר הכי להשתבח עצמו גם בדבר שאינו דלישנא דמדבר בעדו הוא ולא כן הכתובים דלעיל:

ונ"נ מנלן דמ"ה כו' דאמר מר גלו בז' גלו בח' כו' דאמר מר שנה ראשונה כו'. לא הוה איצטריך ליה לאתויי בכל זה דמלך מ"ה שנין אלא ההוא קרא דסוף ספר מלכים דכתיב ויצא יהויכין גו' ויקח אותו מלך בבל בשנת שמנה למלכו וכתיב שם בסופו ויהי בל"ז שנים לגלות יהויכין גו' נשא אויל מרודך גו' את ראש יהויכין גו' תמני ול"ז הרי מ"ה דנ"נ כו' אלא דאגב גררא בא ליישב רומיא דקראי בכל זה:

וכתיב ביה בליליא קטיל בלשצר גו' וכתיב דריוש מדאה כו'. הני קראי נמי לכאורה לא הוה צריך ליה לאתויי הכא אלא ליישב האי קרא דלפי מלאות שבעים שנה גו' שודאי נתקיים אז שנתבטל מלכות בבל ודריוש מדאה קביל מלכותא ודכתיב ביה אפקוד אתכם היינו בפקידה בעלמא כו' דכתיב והוא פקד עלי גו' כדלקמן ובלשצר טעה לומר דלגאולה ממש קאמר קרא כדקאמר תו לא מיפרקי אפיק כו' אבל רש"י פירש לעיל לפי מלאות לבבל כסבור הוא למלכות בבל מיום שנטלה בבל מלכות וזה נ"נ כו' ע"ש משמע מפירושו דזה היה טעותו ולא ידענא מי הכריחו לכך דודאי לפי האמת נמי כן הוא מיום שמשלה מלכות בבל קאמר לפי מלאות לבבל שבעים שנה גו' אלא דטעה בין פקידה בעלמא לגאולה ממש כדמוכח' הסוגיא ולקמן לפי סדר עולם יתיישב זה:

מאי לבבל לגלות בבל כו'. דהיינו מגלות יהויכין שהיה שמונה למלכות נ"נ וטעי ליה לממני ע' שנין מחורבן ירושלים דהיינו מגלות צדקיהו שהיה י"א שנה אחרי זה ומשמע מזה דהוה ידע אחשורוש נמי נבואה זו למלאות לחורבן ירושלים גו' ואפשר דהוה טעי לומר מחורבן ירושלים היינו מגלות יהויכין שהיה תחלת החורבן ובלשצר נמי אפשר דהוה ידע נמי זאת הנבואה למלאות לחורבן ירושלים גו' אלא דהוה טעי לומר דהיינו מיום שכבש את יהויקים שהיה בשנה שניה למלכות נ"נ דהוה כמו תחלת החורבן של ירושלים ועוד אפשר דבלשצר וכן אחשורוש כפרו בנבואה זו משום דהך נבואה לפי מלאות לבבל ע' שנה גו' סותר לפי דעתם הך נבואה דלמלאות לחורבן ירושלים דלא הוי ידעי ליה למימר דהך לפי מלאות לבבל לענין פקידה בעלמא קאמר כדלקמן:

אלמה כתיב באדין בטילת עבודת כו'. אסיפא דקרא סמיך עד תרתין למלכות דריוש גו' ופרש"י שנקראו לו ג' שמות דריוש כורש ארתחששת' כו' הכי מפורש ברפ"ק דר"ה כורש שמלך כשר היה ארתחששת' ע"ש מלכותו ומה שמו דריוש כו' וע"ש בתוס':