חידושי אגדות על בבא מציעא עא:

א"ר יוסי כמה סמיות עיניהן של כו'. רשב"א אמר כל מי שיש לו מעות כו' יש לדקדק מאי כפר באלהי ישראל איכא בחותם על הרבית וע"ק מאי אשמועינן רשב"א כל מי שיש כו' וכי קרא אתא לאשמועינן ונראה לומר דקאי אדלעיל דקאמר עמי ועכו"ם עמי קודם בחנם וקאמר ר' יוסי כל התולה מעותיו בעכו"ם שהוא מסמא עיני העולם לומר שהם של עכו"ם ואינו רוצה להלוותן חנם נמצא עושה את עצמו עכו"ם הכופר באלהי ישראל וזה שדקדק לומר ישראל שהם עמי הם קודם והוא כופר בזה ועושה עצמו עכו"ם ורשב"א בא לומר בענין זה ודקדק בקרא שאמר עושה אלה במצות שב ואל תעשה ואמר דמשתעי קרא במי שיש לו מעות והיה לו אפשר להלוותן לעכו"ם ברבית ומלוה אותן לישראל שלא ברבית עליו הכתוב אומר כספו לא נתן בנשך דהיינו שהיה אפשר לו ליתן בנשך לעכו"ם ונתן לישראל בחנם והא למדת שכל המלוה לעכו"ם ברבית ולא רצה להלוותן לישראל בחנם נכסיו מתמוטטין והכי מוכח הסוגיא דסוף פ"ב דמכות דמוקי להאי קרא כספו לא נתן בנשך אפילו ברבית לעכו"ם והשתא דאיירי בכה"ג אין זה סותר מה שפסק הרמב"ם שמצוה ליטול רבית מעכו"ם ודו"ק:

רשע יורד עמו לחייו פירוש אם היה בעל מלאכה קובע לו חנות בצדו כמ"ש בפ' לא יחפור בר מבואה דאוקי ריחיא קמפסקת לחיותאי וכי קרי ליה רשע בלא דינא פסקינן דינא דמוקי עליה ריחיא לכתחלה עכ"ל הערוך בערך חי ע"ש: