חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כתובות ט:א:ה
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Kesubos 9:1:5 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Ketubot 9:1:5) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →ר"ז רבי יהודא בשם רב הכותב שדה מתנה לאשתו אינו אוכל פירות. כן גי' הרא"ש ז"ל אר"ז מתניתא לא אמרה כן כן גי' הרא"ש ז"ל. אילו הן פיר פירות מוכר פירות ולוקח קרקע והוא אוכל פירות פי' דתנינן בתוספתא אליבא דר' יהודא במתני' דס"ל דלעולם הוא אוכל פירי פירות אפילו כתב לה דו"ד אין לי בנכסיך ובפירותיהן אעפ"כ מוכר הפירות ולוקח קרקע ואוכל פירות משום שהפירות הוי הגוף קרן דפירות שלו ולא לקנין פירות לחוד אלא הגופן של הפירות שלו ורק בהקרקע אין לו קנין גוף אלא קנין פירות אבל הפירות זכה בגוף הפירות וגופן הוי שלו ואמרינן דכשנתן לה הפירות לא נתן לה אלא גופן אבל קנין פירות שיש בהפירות שייר לעצמו ונתן לה רק קנין הגוף שיש לו בהפירות אבל שייר קנין פירות מפירות לעצמו א"כ כמו כן בנותן לה מתנה שדה שלו ששייך לו קנין הגוף אמרינן דלא נתן לה רק קנין הגוף אבל שייר קנין פירות לעצמו וא"כ קשה על רב דס"ל דנותן שדה מתנה לאשתו נתן לה הגוף והפירות לגמרי למה לא נאמר ג"כ דלא נתן לה רק הגוף ושייר פירות לעצמו כמו לר"י בנותן לה הפירות אמרינן דלא נתן לה רק הגוף ולא הפירות והכא בנותן שדה שלו מתנה דמי כאילו נתן לה פירות מ"ש שדה ומ"ש מטלטלין [וליכא נמימר דלא קאמר רב דאין לו אכילת פירות רק על פירות לחוד קאמר אבל לא על פירי פירות ופ"פ שייר לעצמו כמו לר"י דז"א דהא השדה הוי כמו הפירות בדר"י דהא ר"י ס"ל דהדבר דנותן מתנה לאשתו לא נתן רק הגוף ושייר הפירות והתם בנותן הפירות אמרינן דנתן רק הגוף ושייר קנין פירות של הדבר הניתן לעצמו ואזלינן בתר דבר הניתן למימר דדבר הניתן לה לא נתן רק לגוף ולא לפירות וזהו כל עיקר הנ"מ בין פירות לפ"פ דאמרינן דהדבר הנותן לאשתו לא נותן רק לגוף ולא לפירות א"כ קשה על רב דמ"ש בנותן מתנה שדה דאמרינן דנתן הגוף והפירות ע"ז פריך ר"א על הא דרב אילו אחר כותב לה יש לו אכילת פירות הוא שכתב לה לא כ"ש דהא כל מה שיש לאשה משועבד לאיש לאכילת פירות ומסיק לא אמר אלא כותב אבל מוכר לא פי' דווקא בכותב מתנה אבל מוכר לא ומשני דנ"מ בין מתנה למוכר דבמוכר עילה הי' רוצה להבריח מזונות מן האשה פי' דלגלויי זוזי הוא דבעי דרצה למימר לה צאי מע"י במזונותיך ותיזון ממע"י והיא טוענת דאינה מספיק הרוחה שלה למזונותי' ורוצה לגלויי זוזי מאתה למען שיראה שיש לה ממון ממע"י ומספיק למזונותי' כדאיתא בש"ס דילן במס' ב"ב דף נ"א האי סברא לגלויי זוזי הוא דבעי והשתא שאיל הגמ' ניחא ע"ד דר"י בשכתב דו"ד א"ל בנכסיך כו' אפילו כתב דו"ד אין לי בשדה זו ובפירותיה יש לו אכילת פירות ולקמן בדרבנן גרסינן ניחא ע"ד דרבנן [פי' פשיטא לן ע"ד דרבנן] בשכתב דו"ד אין לי בשדה זו ובפירותיה אין לו אכילת פירות כו' כן גי' המפרשים ז"ל וכן מוכח בפשיטות ומסיק דהא ר"ז קפריך על רב מר"י דמתני' ואי ס"ד דבשדה זו ופירותי' אף ר"י מודה דנתן הגוף והפירות א"כ מאי מקשה ר"ז על רב דהא ההיא דרב כשדה זו ופירותי' דמיא אלא ע"כ דלא שנייא לר"י בין בנכסיך ופירותיהן לשדה זו ופירותי' דבכולם יש לו הקנין פירות כמו כן לרבנן נמי לא שנייא דבכולן אין לו ודוק. ועיין בש"ך ז"ל דמקשה על הרא"ש ז"ל והניח בצ"ע רב ולדברינו שמבואר הסוגיא אינו מובן כלל קושיתו ומובן שפיר כונת הראש ז"ל ומה שהק' דהרא"ש ז"ל סותר למ"ש בפ' חזקת עיי"ש ז"א דהתם בפ' חזקת כונתו על פ"פ בששיירה וז"פ עכ"פ שפיר כתב הרא"ש ז"ל דהירושלמי מי פליג על גמ' דילן בזה ודוק: