חידושי רמב"ן על יבמות נב.

והתניא לוקה. פירש"י ז"ל קס"ד מדאורייתא שאין מלקות ארבעים אלא על דבר תורה ולא מחוור דמאמר ודאי קיים לן ביה דמדרבנן הוא והיכי ס"ד דלקי מן התורה וי"ל קס"ד מאמר אינו משמש כלום מן התורה אלא שאסור לבעול עד שיקדש, ולא דאיק. אלא ה"פ: מדקאמרת אם בעל קנה ולא צריך לעשות בה מאמר אחר אלמא לא תקינו רבנן מאמר אלא לכתחלה והתניא לוקה על בעילתו מדבריהם וכיון שכן צריך הוא לחזור ולעשות בה מאמר קודם שיבעול וישנה ופריק התם לאו משום תקנתא דבמאמר אלא אף בכל קדושין משום פריצותא ומאי דעבד עבד ושונה ובועל ואינו צריך מאמר אחר והא דקאמר מכת מרדות מדרבנן לאו לחדותי בה כלום אלא כיון דבעי לפירושה דמשום פריצותא הוא בקדושין אמר נמי דמדרבנן היא.

כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה. מפורש במסכת גיטין בחדושינו דהכא כשאמר לסופר כתוב לי גט לפלונית שהיא עכשיו ארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה וכנסה וכתב לה הגט באותו יום שכנסה וגרשה בו לדברי הכל גט גמור הוא אין בו לא משום תקנת ולד של גט ישן ולא משום חשש גט מאוחר שמקצת החכמים פוסלין שהרי לא כתבו עד אותו היום אלא שעשאו שליח מעתה לכתוב לו הילכך אין בו בית מיחוש ולאשה דעלמא אינו גט כלל מן התורה שכיון שאין בידו לגרשה אין בידו לעשות שליח לגרש ונעשה כמו שלא אמר לסופר כתוב ולעדים חתומו וזהו הפירוש הנכון וכן אם אמר להם כתובו [גט לארוסתי] מעכשיו וכתבו בו זמן חדש או שבוע ונשאה תוך הזמן הזה שאין כאן משום גט מאוחר שהרי בזמן שכתוב בו נתגרשה, וכן דעת הרב רבי משה הספרדי ז"ל.