חידושי רמב"ן על סנהדרין סח.

[מספר תורת האדם: ואסור למתלש בבשרי' על המת, או למסרט בבשרי', דכתיב ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, ותניא יכול לא יהא חייב אלא על בין העינים בלבד, ומנין לרבות את כל הראש ת"ל לא יקרחו קרחה בראשם, אין לי אלא כהנים שריבה בהן הכתוב מצות יתירות, ישראל מנין נאמר כאן קרחה ונאמר להלן קרחה וכו'. ושיעור קרחה למלקות כדי שיראה מראשו איכא דאמרי כגריס ואיכא דאמרי שתי שערות, הא לענין איסורא אסור למתלש בשעריה כלל. ואחד אנשים ואחד נשים אסורות בקרחה, ואע"ג דתניא [קידושין דף ל"ה ע"ב] איסי בן יהודה אומר, אף בל יקרחו נשים פטורות, לית הילכת' כאיסי בן יהודה, דקיי"ל כסתם מתניתין דקתני בל תקיף ובל תשחית דוקא. ובירושלמי רב המנונא מפקיד לחבריא פקדון לנשיכון כד הוון קיימון על מתיא, לא ליתלשון בשעריהון שלא יבאו לידי קרחה. ולגבי שריטה תניא, ושרט לנפש יכול אפילו סרט על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים, ת"ל לנפש אינו חייב אלא על המת בלבד, וחייב עליו בין ביד בין בכלי, ודוקא סריטה, אבל מכה ביד על בשרו אע"פ שהדם שותת מותר, דאשכחן (סנהדרין דף ס"ח ע"א) בר"ע שפגע במטתו של ר' אליעזר בין קסרי ללוד, והי' מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ, ופתח עליו בשורה אבי אבי רכב ישראל ופרשיו הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן.]