חידושי רמב"ן על גיטין מח:

מתניתין: וכתובת אשה בזיבורית. פי' מפני תקון העולם כדקתני סיפא אכולהו. וא"ת הא מדאוריית' היא בב"ח וליכ' משוש נעילת דלת ה"נ קאמר כך הוא מפני תקון העולם שניחוש בב"ח משום נעילת דלת ולא ניחוש לכתובה משום שאין בו משום נעילת דלת ועוד י"ל שאם גובה בבינונית ממנעי ולא נסבי. ויש שמקשים למ"ד (כתובות י' ע"א) כתובה מדאוריית' מדכתיב כמהר הבתולות תגבה מעידית כאונס ומפתה ולאו מילת' היא שאין אנו אומרים שתהא כתובה כאונס דהתם נ' כסף צורי וכאן סלע מדינה והתם נמי בעידית וכאן בבינונית אלא משום דאפקה רחמנ' בלשון מהר סמכו חכמים שיש מהר לבתולות והיינו כתובה אלא שאין לו שיעור וכל א' כותב כרצונו וחכמים תקנו מאתים ומפורש לה בכתובו' (ק"י ע"ב).

גמרא ולר' ישמעאל אכל שמנה משלם שמנה אכל כחושה משלם שמנה. פי' לר' ישמעאל כיון דכי אכל שמנה אינו משלם אלא כיוצא בה שמנה ואין אתה מחזירו לשלם יותר ממה שהזיק כשאכל כחושה האיך אפשר שמשלם שמנה ששוה יותר ממה שהזיק וק"ל מנ"ל לר' ישמעאל לפי מדה משלם ולא לפי דמים טפי מלר' עקיבא כיון דפשיט' ליה לר' עקיב' לפי דמים לר' ישמעאל נמי לפי דמים א"ל לישנ' דבריית' אקשיתיה מדקא מהדר ליה ר"ע לא בא הכתוב אלא לגבות לנזקין מן העידית ולא פי' מאיזה עידית אלמ' שמעינן לר' ישמעאל דאמר משלם יותר וא"ל איהו לא בא הכתוב לחייבו יותר אלא שיגבה כדי נזקו מן העידית א"נ בשלמ' לר"ע סבר' הוא שישלם לו מזיק מעידית שיש לו או שישלם שוה בשוה כמה שהזיק אי עידית בעידית כיוצ' בה אי זיבורית בזיבורית כיוצ' בה אבל לשום לו וכיוצ' בעידית של ניזק שלא היה בה לא נזק ולא תשלומין לא עלה על דעת.