חידושי רמב"ן על חולין נ

רובא ולא הוי טפח פשיטא לא צריכה דהוי טפח במשהו. כך כתוב בנוסחאות. ופי' פשיטא דברובה מטרפ' שהרי בכל מקום רובו ככולו והי' לו לר' יהודה לומר הגדולה בטפח ותו לא ולא דייק. ויש לפ' דלר' אלעזר מקשה פשיטא דכל שנקרע רובו ולא הוי טפח זו היא ששנינו בקטנה ברוב' ומפרק ממתני' הו"א היכא דאיכ' טפח במשהו בעינן עד דהוי טפח גם זה אינו מחוור דמה לי משהו ומ"ל טובא בכל מקום הולכים אחר הרוב וכל שיעורי חכמים כך הם בין רב למעט. ור"ח ז"ל גריס דהויא טפח ומשהו, ופי' דמעיקר' קס"ד דה"ק רובא בכרס קטן דלא הוי כוליה טפח זו היא משנתינו שפוסלת ברובא והיינו דאקשינן רובא בדלא הוי כרס כוליה טפח פשיט' דכיון דליכא למיזל בתר שיעור טפח ליזל בתר רוב ומפרקי' דאיכ' טפח ומשהו כלומר דכוליה כרס הוי טפח ומשהו מהו דתימא כיון דאיכ' טפח ומשהו בכרס ליבעי טפח קמ"ל. וק' לזה ל"ל למימר דהוי טפח ומשהו אפי' קרוב לב' טפחים נמי כל היכא דכי מיקרע רוב כרס ולא הוי טפח ברובא הוי ושמא ה"ק דאפי' לזה איצטרי' דכל שהוא יותר מטפח הייתי אומר טפח בעי'.