חידושי רמב"ן על חולין מט:

כך היא הצעה של משנה ואיפוך. איכ' למידק בין לר' ישמעאל בין לרע"ק תרי קראי למ"ל לכתוב רחמנא כל החלב אשר על הקרב ועוד לרע"ק ל"ל קרא לאתויי חלב שע"ג הדקין הא תותב קרום ונקלף הוא ולאו קו' היא דאי כ' רחמנ' חד הו"א אותו חלב אסור אבל של מקום אחר אעפ"י שהוא כיוצא בו שהוא תותב קרום ונקלף מותר להכי כ' רחמנ' קרא אחרינ' לרבויי כל כיוצא בו בין לרי"ש בין לרע"ק. ואקשינן אי הכי ר"ש מיסר אסר ומפרקינן כרי"ש שאמר משום אבותיו וליה לא ס"ל ורב אושעי' גמ' גמירי לה דרי"ש משום אבותיו הוא דמסייע כהני הוא בהא ואנן אקשינן השתא מיה' כיון דאשכחנ' ליה לרע"ק דשרי ורי"ש משום אבותיו נמי שרי ובהאי נהגו בו התר וכמה סמכי אכלי ליה לדידן נמי שרי ואע"ג דבבלאי נהגו בו איסיר' אנן לא חיישינן למנהג' אלא היכא דנהוג נהוג והיכ' דלא נהוג שרי , וכן פסק רבינו הגדול ז"ל. וה"מ דאיתרא אבל דאקשת' דברי הכל אסור כלישנא קמא דבשל תורה הלך אחר המחמיר. ועוד דסוגיין כוותיה בשמעתין ובפ' מקום שנהגו אבל רש"י ז"ל אמר דאנן בתר בני בבל גרירינן דבני גולה אנן ובעל הלכות נמי הכי אמר דאקשתא ודאיתר' אסור אלא שאין זו ראיה שבבלי היה ובמקומו נהגו בו איסור וכ"כ במקום אחר.

ה"ג: א"ל אודי לי מיהא בציר דהא רב פפא ורב הונ' בריה דרב יהושע כל גלויא דהוה מרמי להו שדי ליה בציר. ופי' כיון דר"ש מסהדותיה דנחש ששתה ציר הוא אומר כן וקי"ל דאין בציר משום גילוי עדותו של ר"ש בטלה ונתקיימו דברי חכמים וא"ל ר"ן אודי לי מיהא בדבש דר"ש מודה בציר שאין בו משום גילוי וסבר בדבש שיש בו משום גילוי.