חידושי המהרי”ט קיב

יוכיחו מעד שלא נשאת ונשאת כמו שרוצים התוס' לומר בסמוך לקיים פי' רש"י הראשון ולפי שיטה זו של רבינו תם מוכח שפיר מן הברייתא דודאי (אי) לא קאי ארישא לא הוו אמרי מכרה בטל שאם כל עצמם של אותם שאמרו לו לא השווה אלא למוכרת בעודה ארוסה ובההיא מכר' קיים קתני והיאך אמרו הואיל וזו אשתו נפלו לה משתתארס מה זו מכרה בטל אלא ע"כ אסיפא קאי ובאים ללמוד משנפלו לה משנשאת דמכרה בטל ולהכי לא נקט הבעיא ארישא קאי או אסיפא דבעי בלשון שפושט לבסוף דאין נזכר בברייתא לא רישא ולא סיפא אלא דיעבד ומוכח מינה דאסיפא קאי ולא ארישא וכיון שיש לה לגמרא פשיטותא להדיא לא חשו להביא פשיטות אחר:

תו כתבו התוס' ועוד יש לומר אף לפירוש הקו' קשה שגריס שפיר אמר להם אף זו לא תמכור דה"ק הואיל וזו אשתו משנתארסה ונשאת וזו אשתו עד שלא תתארס עכ"ד וקשה דמה הוכחה איכא מנתארסה ונשאת דלא יהא אלא דסביר' להו דארוסה ונשואה שוין מ"מ התם בארוסה נפלו שהוא רשותו אבל עד שלא תתארס ברשות' נפלו והכי בעו למימר דמכרה בטל לגמרי ואי לא משמע להו למיזל בתר שעת נפילה אלא בתר השתא א"כ אמאי לא הקשו מ"ש רישא ומ"ש סיפא ועוד כי משני להו אף זו לא תמכר משמע דמודה להו דארוסה ונשואה שוין אלא דאעיקר' דדינא פרכה דאף בנשואה אם מכרה קיים א"כ השתא תקשי ליה אמאי מוכרת בעודה ארוס' אין מכרה בטל כמו מוכר' כשהי' נשוא' וכי תימא דהיינו הא דמהדרו ליה הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים דוחק הוא לומר כן דעד השתא היו דנים על נפלו לה עד שלא תתארס ועכשיו שבאין לדון על מוכרת בעודה ארוסה היה להם לומר דכי מכרה בעודה ארוסה מפני מה אין מכרה בטל הואיל וזכה באשה וכו' כדקאמ' בסמוך ר' חנניא בן עקביא אלא מתוך המשך הלשון משמע דקאי אמאי דשאלו לו לעיל וה"ק השבתנו מפני מה אין מכר' בטל מה תשיבנו על מוכר' לכתחיל' למה תמכו' לכתחילה אך קשה שזו היא קושית רשב"ם שהוקש' לו ושמא אע"פ כן קצת קשה לרשב"ם דכיון שהקשו לו הואיל וזו אשתו וזו אשתו שיהא הדין שוה לעד שלא נשאת ונשאת מה תשובה השיב באומר אף זו לא תמכור א"כ אמור מעתה גם בזו דעד שלא תתארס שלא תמכור והיאך השיב להם חצי תשוב' קושיית' עד שהוצרכו הם לחזור ולהקשות דהו"ל לאהדורי להו בחד זימנא ומאי מוכר' לכתחילה ועוד יש לפרש דאנפלו לה משנארס' ונשאת קאי דאמר להם רבן גמליאל אף זו לא תמכור ואם מכר' ונתנ' קיים ואהדרו ליה ואמאי מכרה קיים הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ויהיה מכרה בטל כמו נפלו לה משנשאת אך קשה דהא דאמ' ר' חנניא לא כך השיבן אהייא קאי אי אקושיא הראשונ' שהשיב להם אף זו לא תמכור אי איפשר לומר כן שלא השיבן אלא לא אם אמרתם בנשואה וכו' דא"כ מדמהדר להו לא אם אמרתם בנשואה משמע דמודה להו בנפלו לה בעודה ארוסה ונשאת מכרה בטל והא ליתא דהא תנן עד שלא נשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים ור' חנניה גופיה קאמר דאהא אמרו לו הואיל וזכ' באשה וכו' ואפי' תימא דלדבריהם השיבן כלומר אף לפי שיטתכם מה אתם משיבין מנשוא' לענין ארוסה מ"מ מדקאמ' לא כך השיבן דמשמ' התשוב' נצחת השיבן ואדרב' נר' יותר תשובה אמיתי' היא תשובת ר"ג אליבא דר' יהודה דהשיב להם האמת ואי אשאלה השניה קאי דאמרו לו הואיל וזכה היא עד שלא נשאת ונשאת קאי מאי קאמר אלא כך השיבן. לא אם אמרתם בנשואה וכו' ונר' דהכי קשיא להו הנך אמרו לו ודאי לכאורה אין להוכיח מנפלו לה בארוסה ונשאת דמ"מ ברשותו נפלו אבל מדבריך משמע דלאו בתר שעת נפיל' אזלת דאי בתר שעת נפיל' אזלת הי' לך לו' דאם מכר' משנשא' מכרה קיים כיון דבארוסה נפלו ולענין זה שתהא מכרה קיים קרינן ליה רשותה דהא מוכרת בעודה ארוסה מכרה קיים א"כ לדבריך דלאו בתר שעת נפילה אזלינן ולדידן דסבירא לן דכך לי ארוס' כמו נשואה יגמר הדין דנפלו לה שלא תתארס יהא מכרה בטל כמו עד שלא נשאת ונשאת דלא אזלת בתר שעת נפילה דבין ארוס' ובין נשוא' שוין וקמהדר להו ר"ג זו שאתם סבורים דלאו בתר שעת נפילה אזילנא ליתא דאף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים כמו במוכרת בעודה ארוסה והדר אמרו לו וכי אזלת בתר שעת נפילה ולא ברשותו נפלו דמשזכה באשה משעת אירוסין זכה בנכסים וקמהדר להו על החדשים אנו בושין וכו' ואתא ר' חנני' למימר דקושי' זו שהקשו לו בעד שלא נשאת ונשאת דברשותו נפלו תשובה נצחת היה לו דלאו ברשותו היא כיון שלא היה זכאי במציאתה וכו' אבל על השאלה הראשונה מודה לי' דכך השיבן אף זו לא תמכו' ולרב פפא דקתני בבריית' מוכר' ונותנת ליכא לא קושיא ולא תשובה אליבא דר' חנני' דלדידיה מכ"ש דבעודה ארוסה מוכרת ונותנת קיים והיאך יכולין לומר מה זו מכרה בטל והרמ"ה פי' דודאי הא דאמרו לו הואיל וזכה באשה וכו' אמוכר' בעודה ארוסה קאי דהיו משוין ארוסה לנשואה ואמר להו על החדשים אנו בושין דמשמע ליה לרשב"א דלא קאי אנפלו לה עד שלא תתארס ואלכתחילה דא"כ קשי' טובא דלא השיבם על הטעות הגדול שהיו טועין להשוות נשואה לארוס' לכך צ"ל דעל זה שאלו ממנו ועל זה השיבן וק"ק למה לא השיבן גם זה הטעות הקטן שהיו טועין שלא לחלק בין נפלה לה קוד' אירוסי' לנפלו לה אח"כ דהתם מוכרת לכתחילה:

לא כך השיבן ר"ג לחכמים פירוש על הארוסה ששאלו לא הוצרך להשיבן לשון התוס' פירוש לפירושם דלרש"י דלא גריס אף זו לא תמכור והכל שאלה אחת אתיא לא כך השיבן בפשיטות אבל אי גרסי' אף זו לא תמכור אמרו לו הואיל וזכה באשה וכו' נמצא ששתי שאלות היו ושתי תשובות א"כ לא כך השיבן אהייא קאי לכך פירש על הארוסה ששאלו וכולי כלומר קמייתא דנפלו עד שלא היתה ארוסה לא קאי דודאי כך היתה שאלה והתשובה כמה שאמר לעיל:

תני מוכרת וכו' ור"ח גריס אמתני' מוכרת ונותנת וכו' לשון התוס' ותימא לפי גר' זו אמאי לא פריך אמתני' להדיא ור' חנניא בן עקיבא כב"ש ואמאי נטור עד השתא דמייתי ברייתא להקשו' מינה אמתני':

לא כרבי יהודא ולא כרבי חנניא פירוש לא כאמרו לפניו דר' יהודה ולא כאמרו לפניו דר' חנניא דתרוויהו מודו דעד שלא נתארסה וכולי לשון התוס' פירוש לפירושם דלפי פירוש הקונט' קמא דר' יהודה קאי ארישא צריך לפרש לא כאמרו לפניו דר' יהודה שהם מיפים כח הבעל לומר דאף נפלו לה עד שלא תתארס מכר' אחר אירוסין יהא מכרה בטל ולא כאמרו לפניו דר' חנניא שהוא גורע כח הבע' דמודה בנפלו לה עד שלא נתארסה דמכרה קיים ועי"ל דבריהם דהיה איפשר לפרש לה כר' יהודה ולא כר' חנניא ממש ואליבא דרבן גמליאל לפי שנויא דרב פפא דע"כ לא פליגי אלא אם תמכו' לכתחיל' אבל תרוייהו מודו שאם מכר' מכר' קיים דעד שלא נשא' ונשאת כ"ש נפלו לה קודם אירוסין וא"עג דדוחק קצת דלפ"ז לא הוה צריך גמרא למימר לא כרבי יהודה ולא כר' חנניא דהא ודאי פלוגתא דידהו אינה אלא בנשואה דעד שלא נשאת ונשאת ומילתא דפשיטא היא דבנפלו לה עד שלא תתארס תרווייהו מודו מ"מ ניחא לן למימר הכי דדוחק לומר דאמרו לפניו חלקו על רבן גמליאל ולא קבלו תשובתו לכך כת' התוס' דוודאי ה"פ לא כאמרו לפניו דר' יהודה וכו' דהשתא א"ש דאע"ג דפלוגתיהו בארוסה מ"מ בנכסים שנפלו לה קודם תרוויהו מודו ואין זה דוחק לומר דאמרו לפניו פליגי ארבן גמליאל דבלאו הכי צ"ל כן בההיא דהכותב דאתיא כאמרו לפני ר"ג דאין סברא לומר דאתיא כרבותינו דהא חזרו ונמנו קתני משמע שאחר המשכה היתה חזר':

תו כתבו התוס' והא דמשמע לקמן בהכותב וכו' א"כ אותם נכסים נפלו לה קודם עד שלא נשאת לשון התוס' ותימא מנ"ל דהתם מיירי בנכסים דנפלו לה באירוסין דילמא לנכסים שנפלו לה לאחר נישואין קאמר דבהנך מכרה בטל דאין לומר דלא מהני תנאה לדבר שלא בא לעולם דע"י סילוק אדם מסתלק מדבר שלא בא לעולם דהא אף נכסים שיש לה עכשיו עדין לא זכה בהם ודבר שלא בא לעולם הוא ואפילו הכי מהני כדכתבו התוספת דממילתיה דרבא שמעי' דיכול להתנות בדבר שלא בא לעולם ושמא ס"ל לתוס' דאם בנכסים שהיו עתידין ליפול אחר נישואין הוה מצי לפרושי מתני' לא קשיא מידי מההיא דדין ודברים אין לי על שדה זו דהתם לא אמר כלום לפי שכבר זכה בו ובדברים בעלמא בלא קנין לא פקע כחו אבל נכסים שעדין לא זכה בהם שעדין לא נפלו לה אעפ"י שעכשיו היא אשתו דין ודברים אין לי עליהם מהני שפיר לפי שהוא מסתלק שלא יזכה בהם מעיקרא אלא שמתוך הירושלמי שהביא הרא"ש ז"ל מוכח דבנשואה לא מצי להסתלק דהוי כבן שסלק עצמו מנכסי אביו וע"ש בפ' הכותב:

לימא תנינא לתקנת אושא תימא לרבי יצחק והא תקנת אושא הויא אפי' בנפלו לה מן האירוסין או קודם כדמשמע בהחובל וכו' ואמאי לא אמר כאן שנפלו לה באירוסין וכו' לשון התוספות וא"ת ולטעמיך ולדידהו מי ניחא אפי' תימא דתקנת אושא אף בנפלו לה מן האירוסין אמאי לא אמר התם תרוייהו מקמי תקנה והא בנכסים שנפלו לה קודם אירוסין לכך יוצאין בשן ועין לאש' שהרי אם מכרה ונתנ' קיים והא בנכסים שנפלו אחר נישואין שהבעל מוציא מיד הלקוחות אף לאחר מיתה דהוי קנין הגוף דהא אם יש לומר דתקנת אושא אתיא לטפויי אף בנפלו לה מן האירוסין תו לו צריך למימר מתני' בחייה ולפירו' אלא מתני' כפשטה הבעל מוציא אף לאחר מיתה ותקנת אושא לא אצטריך אלא לנכסים שנפלו באירוסין והא דאמרי' התם כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה בנכסים שנפלו לה מן האירוסין מיירי ולמה ליה לגמרא לאוקומי תרוייהו בנפלו מן האירוסין אימא תרווייהו מקמי תקנה חד בנפלו מן האירוסין וחד בנפלו מן הנשואין והא ליתא דכי קשיא להו לתוס' הכי קשיא להו כיון דסוף סוף לפי האמת משמע מהתם מפ' החובל דתקנת אושא אפי' בנפלו לה מן האירוסין הויא למה לן למימר בין הכא בין התם דמקמי תקנת אושא לא הוה זכו בגוף אימא דאף מקמי תקנה זוכה בגוף לאחר מיתה והתם נמי בפרק החובל לא הוה ליה לשנויי כאן קודם תקנה וכו' דלענין נכסים שנפלו בנישואין מקמי תקנה ולאחר תקנה שוין ואי קודם תקנה בנפלו לה באירוסין קאמר לא הוה צריך למימר וכאן לאחר תקנה אלא כאן בנכסים שנפלו בנישואין ותירץ דלפי האמת תקנת אושא אינה בנכסים שנפלו באירוסין והא דלא משני התם הכי בלאו הכי משני שפיר וא"ת וכי נמי תימא דתקנ' אושא היא אף בנפלו באירוסין אמאי לא אמרינן התם לר"ע קנין פירות כקנין הגוף דהכי קי"ל כר' יוחנן דס"ל הכי וכאן בנכסים שנפלו לה באירוסין בעודה ארוסה דמכרה קיים להכי יוצאין לאשה וכאן בנכסים שנפלו לה משנשאת דיש לבעל פירות וכקנין הגוף דמי ועדיף טפי לומר כן ולא שיאמר כר"ע קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ויש לומר דבארוסה פשיטא דיוצאין לאשה שעדין לא נכנסו לרשותו ואינו חייב לזונם ואינם אוכלים בתרומה ולא מקרו קנין כספו כלל וסתמה דלאשה ולא לאיש בנישואין משמע אבל אכתי קשה מאי קשה שנאמר דלהכי אתיא תקנת אושא א"כ היינו רבותינו וחזרו ונמנו וכי תימא תקנת אושא הוסיפו נפלו מן האירוסין ורבותינו הוסיפו אף בנפלו לה עד שלא תתארס א"כ תמה על עצמך אמאי לא משני התם