חידושי המהרי”ט קו

מסופק אם הוא עכו"ם או אם הוא ישראל ואין ראיה בנותן טעם דאם הניזק לא קים ליה בגוה אם הוא בר חיובא כ"ש דפטור ואפי' תפס שכנגדו מפקי' מינה ויהבי' למרי' קמא מידי דהוה אספק בכור דאמרי' בפ"ק דמציעא דאפי' תקפו כהן מוציאי' מידו ולהרמב"ם ז"ל דפסק גבי בכור דאם תפס אין מוציאין מידו מ"מ לא מפקינן מיניה בדינא מספיקא ולא עוד אלא אפי' הניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא פטור דהו"ל כאומר איני יודע אם גזלתיך אם הלייתני כדא' בהגוזל בתרא:

שלהי פרק המדיר דף עה היו בה מומין ועודה בבית אביה וכולי הבעל צריך להביא ראיה פרש"י עדים וכו' מפ' בגמ' ויש לדקדק למה הוצרך לפ' רש"י כאן דראיה עדים ולא פירש כן ברישא דראי' דאב היינו עדים ומה צריך לזה וכולה מפ' בגמר' ונר' דהיה איפשר לתרץ הא דמותי' בגמ' מ"ש רישא ומ"ש סיפא בפשיטות כדמשניבגמ' רישא כאן נמצאו וכאן היו סיפא כאן נמצאו וכאן היו תקשי מדקתני סיפא שיבי' הבעל ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומי' הללו דתידוק מינה עד שלא תתארס אין משתתארס לא דמתני' לא קתני שצריך שיביא עדים שהיו בה עד שלא נתארסה אלא ראיה קתני והכי קאמר צריך שיביא הבעל עדים שראוה בה לאחר שנתארס' שתבי' ראיה שהיו בה קודם לכן מכח הסברא דכאן נמצאו כאן היו ובזה אין אנו צריכין לכל מה שמאריך הגמרא ותירץ הכא חדא וחדא התם חדא במקום תרתי לכך פי' רש"י ז"ל דע"כ ראיה משמע עדים וכאילו כתב בגופה דמתני' צריך שיביא הבעל עדים שעד שלא תתארס וכו' הילכך קשיא לן שלא תתארס אין משתתארס לא וכולה מפ' בגמ' ועי"ל דברי רש"י דהיה איפשר לתרץ רישא וסיפא הכי לעולם כולה ר' יהושע היא ובנכנסה לרשות הבעל לא אזיל ר' יהושע בתר חזקת ממון משום דאית ליה חזקה אלימתא דאין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו ולית ליה חזקה דאין אדם מתפייס במומים דכה"ג רוצים לפ' התוספות בסמוך אליבא דר' אלעזר והך בדיקה לא שייכא גבי משארסתני נאנסתי הילכך אפי' יביא הבעל עדים שמשנתארס' היו בה מומין הללו לאו כלום הוא דודאי בדק בכך וראה ונתפייס ומתני' הכי קתני צריך שיביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומים הללו וגם ראיה שהיה מקחו מקח טעות שאם לא יברר זה אע"פ שהוכיח שמומים קודם לכן היו אני אומר ראה ונתפייס והאי צריך הוא צריך ואין לו תקנה דהיאך יכול לברר זה ומיהו נ"מ להיכא דהן מומים שאינם לבדקין בכניסה לחופה כגון נכפה הקבוע לה זמן וריח הפה שיכולה להעבירו לפי שעה ע"י פלפל וכיוצא בה כדכת' התוס' לקמן א"כ אם לא נתייחד עמה אע"פ שנכנסה לחופה ובהא לא שייך למתני עדים שהיה מקחו מקח טעות דאי איפשר לעדים שיעידו על זה אלא ראיה שיש לנו לומר שלא ראה מסברא דאין אדם מתפייס במומים לכך כתב רש"י ראיה עדים וע"כ אנו צריכים לתירוצי הגמרא ולשון ראשון עיקר:

וחכמים אומרים וכו' כתבו התוס' ונראה לפ' דר"מ לא פליג אמומים שבגלוי דראה ונתפייס הוא כדאמרי' סתמא דגמרא בגמ' וא"ת ואדרבא אמרי' חזקה אין אדם מתפייס במומים ומוכח דאמר דהך חזקה עדיפא מחזקת דאין אדם שותה בכוס אי לאו משום חזקה דגופה דהוי חדא במקום תרתי ואף על גב דהתם במומים שבסתם איירי שאינם נבדקין אלא בנכנסה לחופה דזו היא שתיית הכוס מכל מקום לר"מ נאמר דכך לי אירוסי' לענין מומין שבגלוי כמו כניסה לחופה לענין מומים שבסתר וכי היכי דנכנסה לחופה דאיכא חזקה דאין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו אמרי' אימור לא בדק יפה יפה מכח חזקה דאין מתפייס במומים אף במומין שבגלוי יש לנו לומר שמא לא ראה אותם מעולם ואם לא בדק על פי אחרים מכה חזקה דאין אדם מתפייס במומים וההיא דלעיל דגבי שומא דאמרי' בעומד על פדחתה האי ראה ונתפייס הוא עכ"ל דלר"מ לא קאמר כיון דאית ליה חזקה דאין אדם מתפייס במומין כדאמרי' בסמוך ויש לומר דהא ליתא דהך סברא דאין אדם מתפייס במומים אינה סברא אלא אחר אירוסין שארסה בחזקת שלמה חזקה כי אשכח בה מומין לא שתיק דמקח טעות הוא אבל בשעת אירוסי' במומים שבגלוי חזקה דראה וכנסה על מנת כך דאיהו מי שיש לה מומין אינה נשאת לעולם הילכך מסתמא כי אמרי' סתמא דגמרא האי ראה ונתפייס הוא לכ"ע קאמרי':

אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון כתבו והתוס' וקאי בין ארשות האב בין ארשות הבעל וה"ק אינו יכול לטעון אפי' הביא הבעל וכו' לשון התוס' ותימא הוא היאך נתחדש להם זה הענין דקאי בין ארשות האב דאפי' לשמואל ולכל הפרושים יש לפרש כן ונראה דהוה מצינן לתרוצי הך קושיא שהקשו התוס' דהא איכא בין מומים שבסתר למומין שבגלוי כיון שאנו מסופקין אם מומין אלו היו בה קודם אירוסין או אחר אירוסין מסברא אחר אירוסין היו דלא מסתבר לומר שהיו בה מקודם לכן וראה ונתפייס דאין אדם מתרצה במומים אבל במומין שבסתר שמא לא ראה ולפי זה לא קאי אנכנסה לרשות הבעל שאם יביא הבעל עדים שהיו בה מקודם בתר עדים אזלינן אלא ארישא קאי דתליא בטענתו גרידא בלא עדים:

א"ר אלעזר תבראמי ששנה זו לא שנה זו תימא לי אמאי לא מוקי לה כרבי יהוש' וע"כ ר' ל"ק יהושע העמ' ממון על חזקתו היכ' דאיכ' חד ספיקא כגון עודה ברשות אביה שאני אומר קודם אירוסיו היו בה מומין הללו שלא להוציא ממון אבל בנכנסה לרשות הבעל דספק ספיקא הוא דאפי' אם תמצא לומר דקודם היו כיון דנכנסה לחופה יש להסתפק אם בדק הכוס וראה ונתפייס ואף על גב דבסמוך מייתי תרתי דסתרן כיון דסתרן נימא לא זו חזקה אלא עדיין הדבר תלוי בספק וכיון דספק ספיקא היא מפקינן ממון כמו שהוכיחו התו' לעיל בפ"ק מההיא דמשארסתני נאנסתי דמקח טעות במאתים אבל מנה אית לה משום דהוי ספק ספקא אלמא מפיק ר' יהושע ממונא כשהוא ספק ספקא ועוד יש לדקדק בדברי התו' כמו שאכתוב בסמוך ותו איכא למידק בהא דאמר רבא לא תימא ר' יהושע לא אזל בתר חזקה דמה שייך דברים אלו כאן בשמוע' זו דהתם אפלוגתא דר"ג ור' יהושע הו"ל לפרושי הך מילתא ושמא דרבא בא לומר דאיפשר היה להעמיד משנתנו כר' יהושע ומטעם ספק ספקא כדפריש אלא דמהדר לאוקמא כרבן גמליאל משום דהלכתא כוותיה כדכת' רש"י בסמוך ומשום דהוה מצינן למימר דהכא לא חשיב ס"ס דלעני' ס' אם קודם שנתארס' היו בה מומי' הללו או לאחר שנתארס' אין זה ס' שקול משום דטפי אית לן למימר דקודם היו משום דהעמידוה בחזק' שלמה שלא היו בה מומין הרי מומי' לפניך כדאמרי' גבי מקוה וקס"ד דחזק' דפנויה חזקה היא אפילו כנגד חזק' הגוף ואזיל ליה חד ס' ולא הוי תו ס"ס להכי קאמר רבא דר' יהושע לא אזיל בתר חזקה דגופא משום דחשיב חזק' פנויה הא ליתא דאי לאו חזק' ממונא אזיל רבי יהושע בתר חזקה דגופא משום דחזק' פנויה לאו כלום הוא כדכת' התוס' ולא חשיב תרתי לריעותא הילכך חשיב שפיר ס"ס ואדרבא חזק' הגוף מסייע לדידה להוציא ממון מיד הבעל ובהא דכתבי' א"ש הא דהוצרכו התו' לכתו' כל הצריכו' ההוא עד שהעלו לבסוף דחזק' לאו כלום היא דאם כל עצמם של התו' הוקשה לה' מה שאמ' דמאי אתא לאשמועי' פשיטא דאזי' בתר חזק' הגוף כיון שאין דב' מכחיש' הא ע"כ לית ליה לרבא נפקות' הכא גבי פלוגתא דר"ג ור"י אלא נ"מ לדעלמא אימא דהא אתא לאשמועינן דחזק' הגוף מהניא בעלמא אף כנגד חזקה אחרת כגון ההיא דנגעים דמייתי דאזיל ר' יהושע בתר חזקת הגוף אף על גב דאיכא למימר העמד טמא על חזקתו ולמה הוצרכו התוספות לחזר ולמצא רבותא הכא משום חזקת פנויה כיון דסוף סוף הוצרכו לומר דהא לאו חזקה ובמה שכתבתי כל דברי התו' מוכרחים ודוק ועוד קשה אם התוספות מחזרים למצוא רבותא לומר שתועיל חזקת הגוף היו יכולים לפרש דהא אתא לאשמועינן דמועיל חזקת הגוף אף על גב דאיכא למימר כאן נמצאו וכאן היו כגון שנמצאו בעודה ברשות אביה דלקמן בעי למימר דכאן נמצאו וכאן היו עדיף טפי מחזקת הגוף ואתא רבא לאשמועינן דחזקת הגוף עדיף וההיא דמשארסתני נאנסתי לא הורעה רשות האב בכך כיון דכבר נכנס' כר לרשות הבעל ומייתי מדר' יהושע דאף על גב דהרי נגע לפנינו ובודאי הורעה החזקה שלא נשתנה הרשות כמו בנכנסה לרשות הבעל אעפ"כ אזיל בתר חזקה דגופה א"נ מייתי דכי היכי דלא חשיב חזקת טמא במקום חזקת הגוף ה"נ לא חשבי' כאן נמצאו לגבי חזקת הגוף ובהא דכתבי' א"ש דלא בא רבא להשמיענו אלא דלא תימא דאין כאן ס"ס מטעם דאיכא חזקה דמסייע ליה לבעל דהיינו חזקה דפנוייה אבל כאן נמצאו וכאן היו לא מהני אלא לאורועי כח דחזק' הגוף ומכל מקום הוי ספק אבל מכח חזקה דפנויה הוה ס"ד לומר דלא חשיב ספק דהך חזקה מסייעא ליה לבעל קמ"ל ועוד יש לי לפרש ליישב דברי התוס' וליישב דברי רבא לומר שבא רבא לחלוק על ר' אלעזר דאמר תברא מי ששנה זו לא שנה זו ועכצ"ל לדידי' דהא דנקט ברישא עודה ברשות אביה דוקא אבל נכנסה לרשות הבעל אפילו יביא הבעל עדים שעד שלא נתארסה היו בה מומין הללו לא מהני דחזקה אין אדם שותה בכוס אלא א"כ בודקו ואף על גב דר' יהושע במקום חזקת ממון לא חשיב ליה חזקה אחרת צ"ל דהך חזקה חשיבה ליה ואתא רבא למימר דכיון דחזקת הגוף חזקה ואעפ"כ לא מהני לאפוקי ממונא הוא הדין חזקה דאין אדם שותה בכוס דלהוציא ממון בעינן ראיה ברורה ואי משום דחזקת הגוף יש לה ריעותא אף חזקת דאין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו יש לה ריעותא דאין אדם מתפייס אלא דמכל מקום אמרת דהך חזק' דאין אדם שותה בכוס עדיפא חזקת הגוף נמי אף על גב דאית ליה ריעותא כיון דמכל מקום אותם הריעותות לגבי דידה לאו כלום הוא ואי אמרת דלא מהניא לאפוקי ממונא אף חזקת דאין אדם שותה בכוס לא תהני ומה בין זו לזו דאין טעם לאלומי חדא מאידך ואם היה מקום לומר כן זהו אם היינו סוברים דבלאו חזקת ממון חזקה דגופה לאו כלום היא לומר בברי העמידוה על חזקתה משום דאיכא תרתי לריעותא חדא דהעמידוה בחזקת פנויה וכי תימה אדרבא העמידנה בחזקת שלמה הרי מום דכה"ג אמרי' גבי מקוה ששתי ריעותות מהני לאורועי חזקת הגוף אבל חזקה דאין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו דאפילו אי איכא חזקה דאין אדם מתפייס במומין מ"מ הך עדיפא וחזקה דממון לא מהני לבטלה להכי אמר רבא הא ליתא דאי לאו חזקת ממון הוה אזיל ר' יהושע בתר חזקה דגופא דלאו תרתי לריעותא הם דחזקה דפנויה לאו חזקה היא כדכתב התוס' וחזקה דגופה עדיף ואעפ"כ לא מהני לאפוקי ממונא ה"ה חזקה דאין שותה בכוס דאף על גב דעדיף מחזקה דאין אדם מתפייס במומין לא מהני לאפוקי ממונא דאין טעם לחלק כדפי' והן הן דברי התוס' והשתא ר' אלעזר ס"ל כס"ד לתוספות דחזקת דפנויה חזקה היא ומהניא לאורועי חזקה דגופה ולהכי לא מהניא לאפוקי ממון ורבא ס"ל כמי שהעלו התוס' דלא חשיב' אפילו ריעותא לגבי חזקת הגוף