חידושי הרי"מ על גיטין לד.

גמ' אשקלי' ע"כ ואמר לסהדי אותיבו קרי באוניכו וכתובו כו'. והקשה הרשב"א ז"ל מאי בכך שלא ישמעו עדים אלו הביטול והלא קי"ל כרבי דבטלו מבוטל שלא בפניהם וא"כ יכול לבטל בפני עדים אחרים דג"כ מהני ותירץ בדוחק דר"י לא סבר כרבי והוא דלא כהלכתא ע"ש:

ונראה לישב דהנה הפ"י הקשה למה לי תקנה זו דאותיבו קרי כו' הלא לפמ"ש הרשב"א ז"ל דאם מבטל מעיקרא כל העדים וכל המודעות וכל הביטולים שיעשה לא מהני אח"כ הביטול ע"ש. וא"כ הי' יכול לכפות אותו שיבטל כל הביטולים ויפסול כל העדים שיעידו על הביטול וא"כ לא יוכל לבטל אח"כ ותירץ הפ"י דזה אינו מועיל לגבי אותן עדים עצמם שציווה אותם לכתוב כיון שהם יודעים באמת שביטלו איך יכולין לכתוב וזה לא מהני רק לגבי עדים אחרים ע"ש:

ולפ"ז מיושב קושית הרשב"א ז"ל דניחוש שמא יבטל בפני עדים אחרים דבטלו מבוטל. דז"א די"ל שהי' כופהו מקודם לבטל כל הביטולים ולפסול כל העדים שיעידו על הביטול כנ"ל ואח"כ צוה לאותיבו קרי באוניהם וליכא למיחוש למידי דעל עדים אחרים מהני הפיסול שפסלם מקודם רק על הם עצמם והם לא שמעו וא"ש:

הנה הרשב"א ז"ל כתב דלא כדברי הרמב"ם ז"ל שפסק דאם מבטל כל המודעות שמסר מקודם מהני כשאומר שמבטל כל הדברים שגורמים ביטול הגט ע"ש והוא חלק עליו דמאי מהני דלמא מסר מודעה גם על ביטול כזה ולכך כתב הוא ז"ל תקנה אחרת שיבטל כל המודעות ויפסול כל העדים שיעידו על הביטול והביא ראי' מנאמנת עלי שלא פייסתי ע"ש שאין חשוד לקלקלה בידי שמים ובידי אדם לא יוכל לקלקלה ע"ש. ודבריו תמוהים מאוד דמאי מהני מאי שפוסל העדים שיעידו על הביטול הלא אעפ"כ אם יבואו עדים ויעידו שביטל מקודם ודאי יהי' מהני אף שהוא פסלם דאטו אנן אדיבורא דידי' סמכינן הלא כיון שהעדים מעידים שביטל מקודם מאי מהני מאי שהוא פסלם וא"כ שפיר יכול לקלקלה בידי אדם ומבטל באמת. ועוד תימה על דבריו דגם הכא נאמר שמא מסר מודעה גם על פיסול העדים וא"כ ג"כ לא נפסלו ומאי מהני ומהא דנאמנת עלי שלא פייסתי אין ראי' כלל דשם (דף ע"ו ע"ב) כתב הרשב"א ז"ל להדיא דלכך מהני דעכשיו שאומר כך מתנה שאף אם יפייסנה נותן הגט על תנאי זה אם תאמר שלא פייסה כמו בשליש דמהני ע"ש ואין ענין כלל לכאן:

ונראה לישב דבריו דהנה כתבו הפ' דאם העידו עדים והוזמו וע"י ההזמה נודע שגם בלא ההזמה לא הי' עדותם מהני רק שטעו הב"ד וסברי דמהני עדותם לא הוי הזמה כלל כיון שעדותם לא הי' מהני אף בלא ההזמה ואינם חייבים בשביל שהב"ד סברו דמהני וע"ש ועיין מ"ש לעיל תוס' ד"ה ואפקעינהו. וא"כ לפ"ז מיושב קושיא הב' על הרשב"א ז"ל דנאמר שמא מסר מודעה גם על פיסול העדים. ולפמ"ש מיושב דאותן העדים שיעידו שביטל פיסול העדים מקודם והם כשרים יהי' עדות שאי אתה י"ל שאם יוזמו א"כ לא ביטל פיסול העדים ושפיר הי' פסולים בעת שהעידו כיון שבאמת פסל אותם רק שהם עצמם מעידים שביטל הפסול מקודם וגם על עדות זה באמת פסל אותם רק שהם מעידים שביטל אלו הפסולים. וא"כ כיון שהוזמו ולא ביטל הפסולים אלו ממילא גם על עדות זה הי' פסולים אף בלא ההזמה כיון שפיסל אותם שגם זה העדות שלא פיסל אותם גם זה פסל וא"כ הוי עדות שאי אתה י"ל ולא הוי עדות ואינו יכול לקלקלה בב"ד ורק בידי שמים אינו חשוד לקלקלה וא"ש. וגם קושיא הראשונה על הרשב"א ז"ל יש ליישב דהנה כיון שביטל עכשיו כל המודעות והביטולים שביטל מקודם רק שאם יבאו עדים ויעידו שאעפ"כ ביטל מקודם כל הביטולים שיבטל יהי' מהני וכתבו הפוסקים הטעם דלא אמרינן כיון שעכשיו מבטל כל הביטולים שקדמו אמאי לא מהני וכתבו דאמרינן מסתמא אינו חוזר מדעתו הראשונה שאמר שכל הביטולים שיבטל הוא מבטלם מקודם אבל אם היינו יודעין באמת שהביטול שמבטל עכשיו הביטולים שקדמו הוא בלב שלם ודאי לא הי' מהני מאי שביטל מקודם כיון שמבטל זה הביטול שקדם באמת רק דאנן אמרינן מסתמא לא חזר מדעתו הראשונה והביטול זה אינו בלב שלם. וא"כ אם יוזמו העדים שמעידים על הביטול שקדם. וא"כ לא ביטל מקודם כלל ובודאי הי' הביטול השני בלב שלם דלא שייך לומר שלא חזר מדעתו הראשונה כיון שלא ביטל כלל מקודם. וא"כ אף בלא ההזמה לא הי' מהני עדותם דאף שעדותם אמת שביטל מקודם מ"מ כיון שהביטול השני הוא בלב שלם ביטל הביטול הראשון רק שהיינו סוברים שהביטול השני אינו בלב שלם. וא"כ אינם חייבים כלום שאחר ההזמה נודע שהי' בלב שלם. וא"כ הוי עכשיו עדות שאי אתה י"ל ולא מהני עדותם כלל. אך באמת קי"ל דאין בודקין עידי נשים בדרישה וחקירה ולא בעי עשאי"ל לדעת רוב הפוסקים דלא כהש"ך ז"ל. אך ז"א דכל הטעם דלא בעי דו"ח הוא משום כיון דאיכא כתובה למישקל כדיני ממונות דמיא ע"ש בש"ס יבמות בסוף. וא"כ הכא כיון שהודה שכל הביטולים שביטל הי' לפני עדים פסולים וא"כ אף דאין סמכינן אהעדים מ"מ לחובתו מהני מה שהודה. וא"כ חייב בכתובה מחמת הודאתו שהודאתו הי' שהביטול לא הי' מהני והוי גט וחייב כתובה ולא מהני העדים נגד הודאתו לענין הכתובה וממילא רק לענין האיסור צריך שפיר עדות שאתה יכול להזימו ולא מהני עדותם ואינו יכול לקלקלה בידי אדם ובידי שמים אינו חשוד. כמ"ש הרשב"א ז"ל וא"ש. ואף דלכאורהיש לדחות מ"ש דאעפ"כ יכול להזימו שכיון שהם העידו שביטל כל הפסולים וא"כ העידו שהביטול השני לא הי' בלב שלם ושייך שפיר הזמה על זה וכן יש לדחות לכאורה מ"ש לעיל על תוס' ד"ה ואפקעינהו ע"ש אך ז"א דאם יבואו עדים אף אחר ההזמה ויעידו שהביטול השני הי' בלב שלם לא הי' מהני ההזמה בודאי על הראשונים שאף בעדותם הוי ביטול. וא"כ כיון שנודע ע"י הזמה כן ממילא לא הוי הזמה כנ"ל וא"ש, כן יש לישב דברי הרשב"א ז"ל לגודל התמי' ועדיין צ"ע: