חידושי אנשי שם על בבא מציעא ל

פרישת החסיד מהר"ם מנחם דוד בר יצחק איש טיקטין זצ"ל. על דברי תוספות במסכת ב"מ בפרק הזהב מן תגרי לוד בדף נ בד"ה אי אמרת בשלמא כו' ועוד ראיה כו' בין בכדי שיראה כו' כדאמר לעיל. וז"ל אמר החסיד ז"ל. בתחלת הסוגיא אי אמרת בשלמא פחות משתות לרבנן בכדי שיראה עד אלא אי אמרת פחות משתות לרבנן לאלתר הויא מחילה כו' וכדפירשו התוס' בתחלת הדבור עד והא דלאחר כל היום הוי לר"ט מחילה ולרבנן לעולם חוזר ליכא נפקותא כו' והשתא בסוף הסוגיא כי קא הדר מבעיא ליה ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר או בכדי שיראה ורוצה לפשוט משמחו וחזרו מאי קשיא ליה השתא שמחו וחזרו מדהוה קשיא ליה בתחלה דהוה אמר ליכא נפקותא כו' השתא נמי נימא הכי אפילו אי לרבנן לעולם חוזר ליכא נפקותא כו' ומשום קושיא זו דחק לפרש בקונטרס דמעיקרא דקאמר משתות ועד שליש לר"ט כו' ושתות בכלל כשתות לרבנן דאונאה הוי הילכך בסוף הסוגיא דמיבעיא ליה אי ביטול מקח לרבנן חוזר או לא זהו לפי המסקנא דמסיק בבעיא ראשונה שמחו בשתות עצמה דלרבנן אונאה הוי ולרבי טרפון מחילה לאלתר וכדפי' רש"י ופי' התוספות לעיל לפי שיטתו דגרסינן דאיבעיא להו דקאי אמסקנא כו' ובזה חולקים התוס' על פירש"י שהם סוברין דהבעיין בבעיא שניה חוזר לראש הסברות דפחות משליש לר"ט כפחות משתות לרבנן ובכדי שיראה וגרסינן איבעיא להו דלפי זה לא פירשנו כו' ר"ל לפי שע"כ לא פירשנו שמתרץ אלא אם תמצי לומר בטול מקח בכדי שיראה כדאסיק במי סברת לעיל לא משתות ועד שליש לר"ט כשתות עצמה לרבנן ומדקדק אי הכי במאי שמחו מעיקרא תפשוט דבטול מקח לרבנן לעולם חוזר דאם תמצי לומר בכדי שיראה במאי שמחו אבל אם לעולם חוזר לפי זה לא דקדק אמאי חזרו והשתא בבעיא שניה חוזר ומדקדק עליו כמו שמפרש בתוס' והולך ולהכי פשיט שפיר אמתני' כו':