חידושי אנשי שם על בבא קמא ב:

ד"ת נוסחת נ"י תניא אחריתי בימנית וזיבורית נזקין בבינונית ובע"ח וכתובת אשה בזיבורית דשוין אהדדי אמר רבינא בדעולא קא מיפלגי דאמר עולא וכו' מר אית ליה תקנתא דעולא ומר לית ליה תקנתא דעולא כ"י של נ"י ופי' הרמ"ה ז"ל דמר בבינונית לית ליה דעולא כמ"ש בנ"י והרי"ף פי' איפכא:

אלא בתר קרא אזיל וכפירש"י ע"ש וזו היא סברת הרי"ף ור"ל לית ליה תקנתא דעולא ודו"ק:

מהר"ן שפירא והרי"ף שלא פי' כן היינו משום דהוא סובר כמו התוס' בשמעתין שפירשו אידך שינויא דגמ' בדלא היה לו עידית וממילא נמי תירוצא דרבינא בדעולא פליגי איירי ג"כ בענין זה ולכך מוכרחים לומר איפכא וכמבואר בעמוד. והא דאותו מ"ד דלית ליה דעולא תלה הדבר בשאין לו אלא בינונית וזיבורית משום דאי אית ליה נמי עידית היה הבע"ח גובה בינונית. אבל כי לית ליה אלא בינונית וזיבורית אינו גובה אלא זיבורית כדאמרי' בהנזקין כדי שלא יראה שדה נאה ודירה נאה לחבירו ויאמר אקפוץ ואלונו כדי שאגבה בחובי אבל בדאית ליה עידית לא שייך טעם זה וכן מבואר בתוס':