חידושי אנשי שם על בבא קמא ב.

מהר"ם ופי' עד מחצה משלימין לו עד מחצה שפחתו דמיהם ממאתים כדמסיק וגי' רב אלפס מתפרשת בעשיר ועד מחצה פי' אם הוזלו עד מחצה שוויין מאכילין אע"פ שיגיע לו יותר ממאתים. תוס':

ממון ובגזל כתיב ונתן לאשר אשם לו ואיכא חמש' דברים דחובל בחבירו ונזק ממון. ילפינן מתחת דפצע תחת פצע בפ' החובל וילפינן מתחת דשור המועד דכתיב ביה שור תחת שור וכן תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' וקרן דגנב בכלל ילפינן מתחת תחת משור המועד:

מהר"ן שפירא באמת שכן פירש"י בגמ' בברייתא אלא דלא קיימא כך במסקנא דעל זה פריך בגמ' שם וכי ס"ד שאכל כחושה ומשלם שמינה ומתרץ דלא ידענא אי שמינה אכל אי כחושה אכל וגם ע"ז פריך וע"ש עד דמסיק שם כמ"ש הרי"ף כאן וצ"ל דהנ"י בא לפרש הברייתא כפי ס"ד שם כדי להבין בטוב מה שכתב הרי"ף בלשונו ואסיקנא וכו' דמשמע מלשונו דיש לפרש הפלוגתא בענין אחר להכי מייתי הכא הסלקא דעתך וק"ל:

מהר"ם לי הדיוט נ"ל דברי הרמ"ה תמוהים אם בדברי הנימוקים שפוסק כרב פפא וכרב הונא בריה דרב יהושע דהא לדידהו אפי' אית ליה זוזי יהיב ליה סובין הכי משמע באשר"י בהך פירקין וכן כתבו התוס' בהדיא בר"פ המוכר פירות וכן כתוב בח"מ סי' תי"ט:

לעניותי דברי הר"ן אלה מגומגמין שהרי שיטת האלפס ע"כ בעשיר מתפרשת וכמו שפי' בתחלת דבריו ואפי' אם היה לו קרקעות באלפים זוז כיון שאינו מוצא למכור מאכילין אותו ואין מחייבין אותו למכור בזול ולא היה לו לסיים כאן הלכך עני לא הוי הואיל וביומי ניסן שוי קרקעותיו ר' ועשיר לא הוי כו' שזהו לשון רש"י לפי שיטתו שהוא מפרשה בעני ובהיו לו בתים ושדות שוה מאתים זוז ואינו יכול למוכרן כו' וכך היה לו לפרש לשיטת האלפסי הלכך דחוק לא הוי הואיל דכ"ע נמי השתא לא שוו ומיהו כיון דכ"ע נטרי עד ניסן ואיהו דלא מנטר ליה בעי לאוזלו הלכך שיערו לו חכמים ז"ל עד מחצה בעי לאוזולי ולא יהבינן ליה דהכי אורחיה למיזל כה"ג טפי לאו אורחיה למיזל ואין מחייביה אותו למכור ויהבינן ליה והכי מפרש בהדיא במרדכי גם מה שכתב הר"ן לעיל בהיו לו בתים שדות וכרמים באלפים זוז ואינו מוצא למכרם מאכילים אותו מעשר עני עד פלגא בנכסיו איני יודע מניין לו גם התוס' והמרדכי שפירשו שיטת רב אלפס לא הזכירו שיעור במי שנותנים לו ומיהו בי"ד סי' רנ"ג כתב על דברי הרמב"ם יראה מדבריו שמאכילין אותו עד דמי חצי הקרקעות וע"ש בנמוקי בית יוסף: