חידושי אנשי שם על בבא קמא כו:

מהר"ם ל' האשר"י שעת העמדה בדין דכפל כמשמעותו בשויו עתה כשיגמר הדין אבל לענין ד' וה' שמין כמה היה שוה בשעת טביחה ומכירה דמההיא שעתא קא מחייב ואם נתייקרה קודם העמדה בדין לא משלם כי השתא דאפי' קרן אם נתייקר ואיתבר ממילא משלם כדמעיקרא כיון דהשתא לא מידי עביד וכן אם הוזל אזלינן בתר עידן דטביחה ומכירה ע"כ:

פי' סיגין כמו סיג של רצופה בפ"ק דעוקצים ופי' הרמב"ם שם אבק של אריג על קצת הצמחים כעין קורי העכביש והערוך פי' עפרורית שעל שרשי הירקות ונ"ל שעל שם זה הלבדין העבין בעלי השער והציצין נקראים סיגים בלשון משנה סיגים העבה דאהלות סיגים שנראה בו נגף מטכסיא הוא המשי ההוא גברא דמחוי אמטכסא דחבריה:

עיין בפירש"י סוף פ' המניח בהא דפריך התם דקאמר ברי מאן דקאמר שמא מאן אי נימא כו':