חלקו של יוסף (ש"ס) פז

השיטה הג' שיטת ריטב"א בקדושין שכתב דאפשר דמשום דהוי בע"כ לאו אחתיה היא ולית ליה לר"י הא דדרשינן הכא ולקחת לקוחין יש לך בה ועד שתתגייר בלב שלם דין גויה יש לה עכ"ל ומתבאר דאף שלא הותר רק אחר כל המעשים מ"מ דין גויה יש לה לענין יחוס והך דאחר) כל המעשים הוא שלענין זה הועיל גירותה שאינו עוד. בא על גויה אבל גיורת לא הויא כיון שאינו מדעתה והדבר צריך מובן איך מתחלק הענין דלענין ביאה הותר ולענין הך דיחוס אינה ישראלית ונראה בהבנת ריטב"א פשוט דהנה כבר הבאנו מהרמב"ם שכמו שדין הוא שאסור לקיים עבדים שאינם מולים וטבולים כן אסור לקיים יפת תואר שאינה טבולה ולפי"ז כיון שאסור לקיים שאינה טבולה מה שהיא טובלת עצמה הוא רק כדי שיהיה מותר לקיימה ואין זו טבילה של גירות והוא בע"כ אלא דכמו דטבילת עבדים שאינה של גירות מועיל בע"כ ה"נ לענין זה הקנין שיש לו זה שיכול לכובשה זה צריך טבילה ואסור לקיים בלא טבילה ולפי"ז הוא רק דין טבילה על הקנין שיש לו בה שהוא מעין קנין של עבדות אבל לא טבילת גירות ואעפי"כ אינו בא על גויה שאינה גויה שכבר נטבלה לקנין זה וגם שפחה אינה שהרי רק לקנין זה היא קנויה ולא להשתמשות כשפחה ולכך הבנים יש להם דין גרים גמורים ואין בהם איסור אחות ולפי"ז לפי שיטת ריטב"א ודאי לר"י אינה צריכה גט שהרי רק קנויה לו מטעם קנין כיבוש ואם הוא משלחה מפקיע ממנה קנין זה ומותרת לשוק

ולפי"ז לענין אם שייך כיבוש לענין גירות שיכול לגייר בע"כ נחלקו ג' שרפי מעלה מרבותינו הראשונים שיטת הרמב"ם ורמב"ן דאף לזה שייך כבוש שקנה בכבוש לענין זה הדין שיכול לגייר אבל שיטת ריטב"א אינו כן כאמור מדבריו ביפת תואר שאינה. גיורת כיון שבע"כ על ידי כיבוש היא עושה כן

ועיין ספר קול בן לוי להרב ר' רפאל הלוי שם בהלכות מלכים מה שהאריך בדברי הרמב"ם וביבמות (מז) במה דס"ל לרבנן שאין מטביל בע"כ דשיטת הרמב"ם ורי"ף שאף לעבדות אינו מטביל בע"כ ולכאורה צריך להבין לפי שיטת הרמב"ם דאחר שבעלה במלחמה אסור להשתמש בה לשפחות אם כן איך קאמר רשב"א דטובלה תחילה בע"כ לשם עבדות הרי יש לאו דלא תתעמר בה וצריך לומר דכיון שכאן הכונה הוא כדי שיטבול אח"כ לשם אישות וגירות לא נקרא לא תתעמר בו והבן ועיי"ש מה שהאריך בדברי טעם וסברא ואכמ"ל

סימן יא

לבאר קצת דין תוס' שבת ותיו"ט ותוס' שביעית

עיין מו"ק (ד) ור' יוחנן אמר ר"ג וב"ד מדאורייתא בטיל להו מ"ט גמר שבת שבת משבת בראשית מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין אף כאן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין ותוס' שם ד"ה מה כתבו ז"ל ואי קשיא והא מפקינן מקרא במס' יומא (דף פ"א) דצריך לעשות תוספות גבי שבת בין בכניסתה בין ביציאתה להוסיף מחול על הקודש איכא למימר ההוא פורתא לא חשיב כיון דלא הוי אלא כ"ש וכי ההוא שיעורא נמי יהא מודה ר"ג דצריך להוסיף עכ"ל לפי"ד תוס' אלו גם בשביעית צריך להוסיף קצת מחול על הקדש ושום פוסק לא הביא זה

ואין לומר דאין נפק"מ בין תוס' שביעית אם יש