חלקו של יוסף (ש"ס) עז

היא אלא זביני דמלכא אית ליה רשות לזבוני להו כעבדי עד דפרעי עכ"ל עיין לכסף משנה שפירש ז"ל ב"מ פרק איזהו נשך (עג) וה ראב"ד השיג ואינה השגה שרבינו מפרש שמשתעבדים יותר מדאי ויש הוכחה לפירוש רבינו מדסמך לזה בגמרא ההיא דמי שאינו נוהג כשורה מותר להשתעבד בו עכ'"ל

והנה ז"ל הגמ' אמר ליה רב פפא לרבא חזי מר הני רבנן דיהבי זוזי אכרגא דאינשי ומשעבדי בהו טפי א"ל השתא איכו שכיבא לא אמרי לכו הא מילתא הכי אמר רב ששת מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא לשתעביד למאן דיהיב כרגא רב סעורם אחוה דרבא הוה תקיף אינשי דלא מעלו ומעייל להו בגוהרקא דרבא א"ל רבא שפיר עבדת דתנינא ראית שאינו נוהג כשורה מנין שאתה רשאי להשתעבד בו ת"ל לעולם בהם תעבודו ובאחיכם יכול אפי' נוהג כשורה ת"ל ובאחיכם בני ישראל עכ"ל הגמרא לפי"ז בע"כ הא דנקט הרמב"ם שהיו עושים בהם עבודה יותר מדאי א"א לפרש דהיינו מפני שאסור לעשות בישראל עבודה יותר מדאי דז"א דלזה הרי לא מהני מה דמוהרקייהו בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר דמאן דלא יהיב מס לשתעביד למאן דיהיב מס ז"א דזה אין מועיל לענין הך איסור דבאחיכם ובאמת מפרש הרמב"ם דהך דרב סעורם הוי תפיס אינשי דלא מעלו היינו גם כן הני אנשים שלא היו משלמים מס אלא דאף בהני אנשים דין הוא שאסור לעבוד יותר מדאי משום באחיכם בני ישראל לא תרדה בהם אבל כיון דאינשי דלא מעלו הוי שוב אין איסור זה משום הכי דין הוא שמותר להשתמש בו כעבד

ולפי"ז מאי דהני רבנן הוו משתעבדי בהו טפי אין הפירוש שהיו משתעבדי ועוברים על לאו דלא תרדה אלא פירושו דהיו משתעבדים יותר מכפי שעור הכרגא ועל זה השאלה שיש גזל על זה אמר ליה שאין גזל משום דמוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא לשתעביד למאן דיהיב כרגא אם כן מה שמשתעבדים בהם הוא לא זה שגובים המס ששילמו בעדם אלא דכיון ששילמו המס הקנה להם המלך לעבוד בהם ויש להם דין שיכולים להשתעבד בהם אף יותר מכפי שיווי המס אלא דאעפי"כ אין להם להשתעבד יותר משעור עבד עברי כשעור של עבד כנעני דזהו דין של באחיכם לא תרדו בהם וע'"ז לא מהני הקנאת המלך והך דאם אין נוהגים כשורה מותר להשתעבד בהם נהי דאין לאו של באחיכם אבל למה לא ינהוג דין גזל במה שעובד יותר מכפי שיש בדין עבד עברי צריך לומד פשוט דבאמת בקנין עבד עברי יש שצריך לעבוד אצלו כעבד כנעני ממש רק יש דין על האדון באחיכם שאע"פ שיש לו קנין מ"מ לא יעבוד בו אבל כל זה הוא רק באם נוהג כשורה אבל אם אין נוהג כשורה שוב פקע דין של הך דבאחיכם לא תרדה שוב נשאר הדין על עמדו שיכול להשתמש בו בכל מדת וגבול הקנין שיש לו בו

ובדברי הראב"ד דמפרש דהשאלה משום רבית וסיים עד דפרעי כבר נדחק הלחם משנה ונראה דהראב"ד בדקדוק גדול נקט דהנה הראב"ד כתב ומשתעבדי ט"ו להבין למה רק ט"ו הרי עד דפרעי יכול להשתעבד משום דהרי מלכא אמר דמאן דלא יהיב כרגא משתעביד למאן דיהיב כרגא אמנם פירוש הראב"ד לענ"ד פשוט דודאי השעבוד שיש לו למלך על כל אחד הוא רק לכרגא אם כן על יתר מכרגא אינו יכול לעבוד מכח זה דמלכא אמר דמאן דיהיב כרגא לשעבד במאן דלא יהיב רק על שעור הזה שנתן עבורו משום דעל שעור זה הוא משועבד למלך רק הנפק"מ לענין העבודה שהמלך אומר שאין יכול לקבל את עבודתו עבור תשלומין של הכרגא רק אם יעבוד בט"ו עבור העשרה זוזים של כרגא ואם לא ישלם לו עתה מעות שהרי זה יש רשות למלך שאין חייב להמתין על המעות ומותר מלך שהוא עכו"ם ליקח רבית לזה אמר דמשתעבדי בט"ו מפני זה שהמלך יש לו שעבוד על הרבית אם לא ישלמו ונמצא שעתה אין ישראל לוקח רבית מן הישראל רק לוקח עבודה שמשועבד למלך והמלך נותן לישראל עבודה יותר מכפי מה שמשלם עבור שהקדים לו המעות וממי הוא לוקח את העבודה ממלך ומלכא אמר דלשתעביד אם כן לוקח ממלך אבל אין לו רשות לעבוד בו רק עד דפרעי וכפי מה שהתנו עם המלך שיעבוד ט"ו עבור העשרה אשר שילם או יותר או פחות אבל לא לעולם שגם מלך אין לו רשות לעבוד רק עד תשלומי הכרגא והרבית ולישראל גם כן אין יכול למכור רק על זה ודבר זה מפורש בתורתן של רבותינו ראשונים ובדברי הראב"ד עצמו בשמ"ק לב"מ שם שפירש על הך דא"ל ר"פ כו'