חלקו של יוסף (ש"ס) עב

שניהם בקום עשה אבל כאן הזריקה הא' שנותן לא עבר בה כלל שדין הוא שצריך ליתן זריקה אחת רק האיסור מה שלא יתן אח"כ עוד זריקות אם כן ודאי דעתה אומרים לו שיזרוק זריקה הא' משום הכשר קרבן ואי דלא יהיה אפשר ליתן עוד זריקות ע"ז לא יהיה עובר רק אח"כ שלא יתן ואז לא יהיה עובר רק באונס שהרי ואמר לו שלא ותן משום שלא יעבור על בל תוסיף ובהכי ניחא גם מה שעמד שם עוד בטורי אבן דבאם לא נתערב איך יתן זריקה אחת גבי כוס בכוסות הרי על זה הכוס שהוא של מתן ד' הוא עובר בנותן מתן א' ואין בו כלל מצוה והוא עובר על בל תגרע והנה לבד מה שאפשר דכיון שזריקה א' היא המכפרת שוב הרי היא בפני עצמה מצוה והכשר הקרבן לבד זה פשוט דכיון דלא יעבור רק אח"כ מה שלא יתן ודאי אומרים לו שיזרוק זריקה אחת דהוי חטא בקרבן זה כדי שהוא עצמו יוכשר כמפורש מנחות (מח) דזה אמרינן משו"ה זורק זריקה אחת שו"מ שבסברא זו קדמני בספר אור שמח פ"ב מפסוהמ"ק ה"א ודוק

שוב ראיתי להגאון ר' עקיבא איגר בחידושי כתובות (דף מ) שמביא ששמע מקשים על מה דפריך שם גבי מאנס את הבתולה שחייבי לאוין אין צריך לישא ופריך בגמרא שם דניתי עשה ונדחה ל"ת וע"ז הקשו הא אין עשה דול"ת בבא על ידי פשיעה וכאן הא בא על ידי פשיעה שאנס אותה ותירץ דשם העשה דמתן ד' היה יכול לקיים בלא הך דפשיעה אלא שהפשיעה גרמה שלא יקיים רק בל"ת שוב אינו דוחה אבל מאנס א"א לו לקיים עשה דלו תהיה לאשה כי אם בפשיעה לזה שפיר דוחה עכ"ד והבנת דבריו הוא דעשה אין דוחה כי אם כצורתה לזה אם העשה יכול לקיים בלא פשיעה שוב פשיעה אינה בצורת העשה וכה"ג לא דחי אבל מאנס שם צורת העשה היא על ידי פשיעה לזה שפיר דוחה ולפי חילוקו היה אפשר לישב גם כן הך דינא דפריך בחולין (קמא) דל"ל קרא דתשלח לדבר מצוה תיפו"ל דאין עשה דול"ת ועשה, ומוקי שם כגון דעבר ושקל דלאו עבריה ולא נשאר אלא עשה ועשה דוחה עשה משום גדול השלום ולכאורה קשה הא בא על ידי פשיעה שעבר את הלאו ולא דחי לפי"ז הרי בא על ידי פשיעה הוא חסרון רק אם העשה בא על ידי פשיעה ותחילה היה יכול לקיים בלא פשיעה אבל כאן הא מיירי שאין לו קן אחר ולא היה יכול לקיים כלל העשה כי אם בפשיעה שפיר דוחה אבל כ"ז דוחק והעיקר כמש"ב דבא על ידי פשיעה הוא רק חסרון אם אינ' בעידנא אבל בהוא בעידנא אף בא על ידי פשיעה עשה דול"ת ולזה שפיר הדין דבאנס אשה שייך עשה דול"ת אף שבא על ידי פשיעה כיון שהוא בעידנא וכן בהך דחולין (קמא) דשם הרי העשה דוחה בעידנא משום הכי שפיר דוחה ל"ת

עוד נראה דהך דחולין (קמא) אין שייך לעשה שבא על ידי פשיעה משום דהך דחולין הרי העשה יש קודם ואי אפשר לקיימה ורק הפשיעה גרם שיהיה יכול לקיימה ובשאר פשיעה הוא בהיפך שלא היה צריך לדחיה והיו יכולים לקיים העשה אף בלא דחיה אבל לעיקר הענין נלע"ד עיקר כמש"ב דעיקר כלל בא על ידי פשיעה לא דחי הוא רק במקום שבא על ידי פשיעה מסלק מעלת בעידנא.