חלקו של יוסף (ש"ס) סו

הקדש משום שלא רצה להקדיש רק בפיו ואי לאו הכי חל קדושת המחשבה

ומרן הכסף משנה לקח לו דרך אחר בשיטת הרמב"ם דפירושו הוא שזה שנתפס בקדושה היה בטעות וכגון שאמר על פי טעות שור זה יהיה הקדש כזה שהוא הקדש אף שהוא בטעות חל ההקדש ונראה להסביר שיטת הכסף משנה בזה בדעת הרמב"ם משום דיש לחקור בהתפיס חפץ בקדושה ואמר זו תהיה כזו אם הקדושה שנתפס בשניה נובעה מהקדושה ראשונה או דנובע רק מדבורו וזה שאמר זו כזו לא תפס רק על צד הדמיון שידמה זו לזו במדת קדושתה אבל עצם הקדושה מעצמה ומאליה היא חלה ונראה בזה דהכסף משנה סובר דבהתפסה הקדושה נובעה על זו שהתפיס מזו שמתפיס בה ולזה חל לפי"ד הכס"מ לפי שיטת הרמב"ם אף בטעות דכמו שתמורה חל אף בטעות משום דרק קדושת פה א"א לעשות בטעות אבל שיהיה קדושה נובע מקדושה אחרת זה חל אף בטעות משום דיש כח להקדושה העיקרית לחול כן בהך דהתפסה סובר כס"מ דכיון שעיקרה נובע מקדושה ראשונה שוב חל אף בטעות

ולפי"ז כמו דבתמורה לא מהני שאלה משום דחל אף בטעות כן בהתפסה לא מהני שאלה כיון שחל אף בטעות ולפי"ז שוב באמת יש לבאר דבפדיון דבר אין מועיל שאלה משום דגוף הדבר הרי נפדה אם כן בה אין שאלה שאצל גוף הדבר הוי כנאכל ההקדש שאין מועיל שאלה דאף דקיי"ל אכלה כולה נשאלין עליה זה רק משום דמחוסר מלקות או קרבן כמבואר בגמרא אבל אי לא"ה לא היה מועיל שאלה אם כן בנפדה דלא שייך לא קרבן ולא מלקות לא שייך שאלה ועל הדמים אשר בו פדו לא שייך שאלה דהפדיון הרי נובע מקדושה אחרת וכל שנובע מקדושה אחרת שוב אין בה שאלה וזה דלא כמש"ב באות הקודם דשייך שאלה על דבר שנפדה אמנם באמת לא דמי דודאי אם בא לשאול על עצם הפדיון אין שאלה שנובע מקדושה אחרת אבל אם בא לשאול על ההקדש שנפדה מועיל שאלה ולא הוי אכלה כולה משום דאכלה כולה אין נשאלין דצריך להיתר להיות על מה זה יחול ואין לו על מה לחול וכאן הרי יש לו לחול על הפדיון שוב מועיל שאלה על עצם ההקדש ולא הוי אכלה כולה והבן

ונראה להביא יסוד לשיטת הכסף משנה דההתפסה נובעה מקדושה ראשונה ממה שמבואר ב"מ (נד) דהמקדיש מוסיף חומש ולא המתפיס ופירש"י שם משום דמתפיס אין קדושתה מחמת עצמה רק -מחמת הראשונה הרי בהדיא דההתפסה תפסה נובעה מהקדש הראשון וכמש"ב פשיטת הכסף משנה לפי"ז מקור דברי הרמב"ם הוא על פי יסוד זו הגמרא דב"מ

ולפי"ז מיושב משה"ק המ"ל על הכס"מ דהרי רבינו סותר עצמו שכתב פ"ד לנדרים ה"י שם דיכולים לשאול על ההתפסה לפי"ז פשוט דלא קשה מידי משום דעיקר חידוש זה הוא רק בהקדש שהדין שסוף הקדש חל אף בטעות שוב גם התפסה שהוא סוף הקדש חל בטעות אבל נדרים דלא מצינו חידוש זה באמת אין חל התפסה בטעות ומועיל שאלה בהתפסה וכמו דחזינן דב"ש סובר דאין שאלה בהקדש משום דגמרינן תחלת הקדש מסוף הקדש אעפי"כ בנדרים יש שאלה ורק נזיר שי"ב קדושה סובר ב"ש דאין שאלה ה"ג גבי הך דשאלה בסוף הקדש רק בהקדש בסוף הקדש לא מהני שאלה ולא בגדרים והבן. אשאר ידידו הנאמן יוסף.