חלקו של יוסף (ש"ס) לח

שהוא עבודה ולא דפריך מהך דמליקת עוף בבמה כשר בזר כפירש"י ור' יוחנן דפליג וסובר שאין מטמא אבית הבליעה הוא דסובר דיליף מבמה וכדמסיק

ועתה נבוא בעזה"י לבאר כונת הראב"ד בהשגות דהוא מפרש שיטה אחרת בגמרא דודאי אם שחט בלילה על השחיטה אין לחייבו משום שחוטי חוץ שהרי הוא לילה ולא גרע משלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות היכל דפטור עלה משום הך דשחוטי חוץ אמנם מה דמחלק בין שחט בפנים והעלה בחוץ או שחט בחוץ והעלה בחוץ דשחט בפנים והעלה בחוץ פטור אם שחט בלילה ואם שחט בחוץ והעלה בחוץ ביום חייב הוא כן שהשוחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ ביום חייב שהרי כששוחט בחוץ ביום והעלה בחוץ הלא כבר נפסל הזבח ואע"פ שכבר נפסל הזבח בשחיטתו אעפי"כ חייב על העלאתו מה לי חד פסולא דחוץ מה לי תרי פסולי דחוץ ר"ל מ"ל אם גם יש פסול של נשחט בלילה דבחוץ הרי אף ביום פסול אם כן לילה לא הוסיפה שום פסול אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה ביום בחוץ פטור אף בהעלאה מפני שכבר נפסל הזבח משום לילה ר"ל דהרי היה במקדש ונפסל משום לילה שהוא שלא מפסולי חוץ ואם עלו ירדו כדין נשחט בלילה ולא דמי לנשחט בלילה בחוץ דחייב על העלאה אבל שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ בלילה לד"ה פטור ר"ל דעל שחיטה בחוץ פטור בלילה משום שהוא קודם פתיחת דלתות היכל ופטור על שחיטה וז"ב בכונתו

אמנם מה שהוסיף הראב"ד לפסול אף בהעלאת לילה בשחט בלילה כבר הביא הגאון אור שמח שליט"א לתמוה וז"ל אינו מובן מה נפק"מ בהעלאת אברים ואימורים בין יום ובין לילה הלא גם בפנים הקטרת אימורים גם בלילה ואם יכוין על נזרק הדם בלילה מה שייך לומר דאם שחט בלילה והעלה ביום הלא כבר פסול הדם משנשקע החמה וזריקה פוסל בהן לילה ומה הוסיף בהן פסול כשזרק בלילה בחוץ מזרק ביום אח"כ והדבר תמוה עכ"ל הנה לפי האמור אם נפרש הך דהעלאה זריקה לא תיקשה משום דזרק בלילה אין חייב בחוץ כמו שחט בלילה דמחוסר זמן הקרבה והוי כשלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות היכל אבל אם זרק ביום חייב ולא מהני הך פסול דדם נפסל בשקיעת החמה משום דבחוץ לא מהני פסולים של הך דשחיטה וכדומה לפטור משום חוץ על העלאה דמה לי פסול אחד של חוץ מה לי ב' פסולים של חוץ אבל כ"ז לענ"ד דוחק בדברי ראב"ד לפרש העלאה על זריקה אף שיש בגמ' לשון זה אבל בראב"ד קשה להגיה כזה ולדחוק כוונות זרות

אמנם לענ"ד כונת הראב"ד פשוט דהנה לפי המבואר בזבחים (קכ) דעולת במת יחיד שהכניסה לפנים קלטיה מחיצות נלע"ד לחדש דלפי המבואר דלילה כשר בבמה אם שחטו קרבן בבמת יחיד בלילה ואח"כ הכניסו לפנים דקלטיה מחיצות שוב הדין דאברים ופדרים שלו אין קריבים רק ביום וטעמא דידי הוא דביומא (כז) פריך בגמ' והרי אברים ופדרים זז דהם עבודות לילה ואפי"ה זר חייב עליה מיתה ושני ליה דסוף עבודה דיממא הוא לפי"ז היתר אברים ופדרים בלילה הוא רק משום הך דכבר היה תחילת עבודה דהיינו זריקה ושחיטה ביום לפי"ז באברי במת יחיד שבם היה הזריקה בלילה ועתה נעשה הדין דקלטיה מחיצות וצריך הוא לעבוד אותה במקדש אם כן צריך יום דלא שייך סוף עבודה דיממא הוא. שהרי לא היה כאן תחילת עבודה ואברים ופדרים שלו הם תחילת עבודה של יום ולכך צריך יום באברים ופדרים שלו

לפי"ז מבואר היטב דשחט בלילה והעלה בלילה פטור משום דאברים ופדרים של שחיטת לילה שאינו סוף עבודה של יום בהם יש פסול עצמו של לילה והוי ממש כמו שחיטת לילה שהוא פטור עליהן בחוץ ורק שחט בלילה והעלה ביום שאז העלאה הוי כדין רק שהשחיטה היתה בפסול בלילה אם כן שחיטה פסולה אי אפשר שיפטור משום דמה לי חד פסול של חוץ מה לי תרי פסולו אבל לילה הרי הפסול הוא בגוף אברים ופדרים משום זה הוא פטור אם העלה בלילה כמו שפטור על שחיטת לילה משום שחוטי חוץ לדעת הראב"ד

ולכך גם בשחיטת עוף השיג הראב"ד על טעם הרמב"ם דבחוץ כשר שחיטה בקרבן עוף משום הכי חייב משום חוץ ולהראב"ד אינו כן רק משום דלא חייב הכתוב בעוף אלא מה שחייב בבהמה ואזלי הרמב"ם והראב"ד לטעמייהו.