חלקו של יוסף (ש"ס) לז

שרת כיון שהוא בחוץ והוא במה שאין לה כלל כלי שרת אם כן היינו עבודה כשירה וחייב עליה משום חוץ אבל מקבל בפנים בכלי חול והעלה בחוץ שדין הוא שאם עלה ירד לבד מה דדם פסול אם עלה ירד משום הך דחסר כלי שרת לכך אין ראוי לפתח אהל מועד ואין חייבין עליה משום חוץ אבל ר"ש חולק דכל שאילו היה כל עבודה זו בחוץ הרי היה הדין שחייב משום חוץ לכך קיבל בפנים והעלה בחוץ חייב משום שהוי העלאת חוץ

וקאמר עוד חוץ מן השוחט עוף בפנים והעלה בחוץ דשם אף ר"ש מודה דפטור משום העלאת חוץ והיינו משום דעיקר הטעם דשוחט עוף בחוץ חייב משום זה אף על העלאה משום דשחיטה בעוף לא נאמר במקדש רק בבמה אם כן אף ביום לא שייך על השחיטה שהיא שלא במקומה שצריך להיות בפנים שהרי פנים אין בו דין שחיטה רק דין מליקה ואסור רק משום חוץ שאסרה תורה לא משום שלא במקומו לכך חייבין אח"כ על העלאה דחוץ דלא הוי דבר פסול כלל שהרי עתה יש לו דין קרבן במה אעפי"כ אם שחט בפנים והעלה הפנים בחוץ גם ר"ש מודה דפטור משום דבפנים אין שחיטה בעוף רק מליקה ולהיפך בחוץ אין מליקה רק שחיטה אם כן לא שייך לחייבו על העלאה דכיון ששחט עוף בפנים כמאן דחנקיה דמי ואין חייב משום חוץ

והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק המולק עוף בפנים והעלה בחוץ חייב מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור ור"ש מיחייב הרי דר"ש מחייב אף על העלאת חוץ אף דהעלאה זו של מליקת חוץ שאינה כלל שחיטה ובחוץ הרי צריך שחיטה מ"מ מחייב על העלאה אם כן ה"ה להיפך לר"ש חייב אם שחט בפנים ותני בהך דמשנתינו דר"ש מחייב אף בשוחט עוף בפנים והעלה בחוץ

או דבזה יש לפרש דמליקה שאני ותני בדברי ר"ש כל שחייבין עליו בפנים ר"ל כל שיש לו דין עבודה בפנים כגון מליקה אם העלה בחוץ חייב אבל שחט עוף כיון שאין לו דין עבודה בפנים אף לר"ש פטור זה פירוש הסוגיא

וזה שפסק הרמב"ם במליקת עוף לדידן דקיי"ל כרבנן וכן המולק עוף בחוץ פטור משום דמליקה בחוץ אף שהוא במה הרי הוא פסול דבמה יש בה דין שחיטה ומשום חוץ אין חייב רק אם היא שחיטה ולכך אם העלהו פטור שהעלה דבר פסול שהיא נבילה מלק בפנים והעלהו בחוץ חייב על העלאה שאז אינה פסולה שהמליקה היתה כדין ואם עלה לא ירד ביוצא שחט בפנים והעלה בחוץ פטור שלא העלה אלא דבר שאין ראוי ליקרב על המזבח משום דכמאן דחנקינהו ואם עלה ירד ולא מהני הכשר במה כמו שחיטת דרום לר"י משום דכאן המקדש המליקה היא שחיטה ובמה להיפך השחיטה היא שחיטה ולא מועיל הך דהכשר במה רק אם במה יש לו גם הכשר מקדש אם כן ניתוסף הכשר במה אבל אם במה יש דוקא הכשר זה ומקדש דוקא הכשר אחר חזינן דלא משום חומר מקדש הוא רק כל אחד יש לו גדרים אחרים לא שייך הך דפסולו בקדש ופסולו בקדש הוא רק אם קדש מוסיף פסולים לא אם הך דקדש הוא דין אחר להיפך מבמה ובמה להיפך דמקדש ויש בו כשר בקדש ופסול בבמה

שחט את העוף בחוץ והעלהו בחוץ חייב שתים שהשחיטה בחוץ הרי היא כמליקה בפנים אם כן שייך בו הכשר ואם יעלה לאחר שחיטה במקדש לא ירד משום הכשר במה שהרי הקרבן כשר וקלטיה מחיצות ולא שייך פסול של קרבן אם כן אם עלה לא ירד וחייב על העלאה וזה ברור בעז"ה בצורת השמועה לדעת הרמב"ם ז"ל ונתישבו השגות הראב"ד

ולפי"ז יתפרש הא דקאמר זעירי (דף קח) שחיטת לילה איכא בינייהו ר"ל דלטעם זה דשעת הכושר אם כן שחט בלילה בחוץ שלא היה לו שעת הכושר פטור כמו שחט בחוץ והעלה בחוץ אבל לטעם דאין קדש מקבלו אם כן שחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ הרי קדש מקבלו שוב הוא חייב משום שחוטי חוץ ולכך לדידן דלא ס"ל חילוק דשעת הכשר ודאי שחט בלילה בחוץ חייב משום שחוטי חוץ והבן

ומבואר היטב מה דקאמר רב (בדף סח) שמאל ולילה אין מטמאין בבית הבליעה זר וסכין מטמאין בבית הבליעה וקאמר שם דלילה א"ל הכשרה באברים ופדרים ושמאל אית ליה הכשר ביוה"כ אבל זר לית ליה הכשר משום דבמה הרי אין בה מליקה דק שחיטה אם כן במליקה אין לזר הכשר ופריך זר נמי אית ליה הכשירה בשחיטה אם כן מליקה שבמקום שחיטה תועיל לענין שלא יטמא בבית הבליעה והא דפריך ונילוף מבמה היינו דפריך דבבמה הרי אף מה