חלקו של יוסף (ש"ס) לה

ומעלה בחוץ פטור זריקה יוכיח שגם הוא פסול כיון שיצא ובדם הרי ירד ואעפי"כ חייב משום זריקה בחוץ אמנם פשוט דהרי כל זריקת חוץ כן הוא שפסול ואעפי"כ חייב עליה רחמנא אם כן שפיר הוא חייב משום חוץ אבל העלאה צריך להעלות בחוץ עולה או זבח שבשעת העלאה יהיה עולה או זבח וכיון שנשחט בחוץ פסול ואינו זבח שוב אי אפשר לחייבו משום העלאה ומיושב גם כן מה שבקומץ חייב בחוץ דקומץ במקום דם קאי ושם הקומץ הוא זריקת המנחה וככל זריקה הוא דחייב עליה משום חוץ אף שאין קדש מקבלו

וכן צריך לבאר הך דפליגי רבי ורבנן בהך דשוחט בחוץ ומעלה בחוץ והוא דרבנן סוברים דכיון דחזינן דיצא בחוץ אף שא"א זריקה מ"מ כיון שאין פסולו בגופו אף שאם עלה ירד אבל הרי הך דאם עלה ירד הוא משום דאין דם אם כן לא נקרא פסולו בגופו וחייבים משום העלאת חוץ אם כן גם שחט בחוץ כיון שמה שירד לא משום דפסול הוא באימורים רק משום דפסולו הוא בשחיטה לכך חייב משום חוץ והך דאם עלה ירד פטור הוא משום חוץ הוא רק אם הפסול הוא בגוף כגון רובע ונרבע או נאבד שכל הבהמה הוא נרבע ולכך גם שחיטת לילה שהפסול הוא רק בשחיטה גם כן הדין שחייב משום חוץ

אמנם רבי סובר לחלק בין הך דיוצא לשארי פסולים בדם והוא ודאי הך דיצא עיקר מה שאין דם ביוצא לא משום שנפסל הדם רק מפני זה שהיוצא הוא כמו אין בשר ומה שיוצא הוא כמו אין בשר הוא רק משום פסול יוצא דבשר אם כן עיקר מה שעושה הדם לאין ראוי הוא משום פסולו בקדש דבשר ובשר גופו אם עלה לא ירד משו"ה חייב בחוץ אבל כל שפסולו בגופו הוא משום הדם עצמו ודאי כיון שאין דם אין בשר ובבמה גם כן פסול ואם עלה ירד אין חייב בחוץ עלה

ורבנן שהקשו מהך דיוצא הוא משום שהם סוברים דכל שיש בחוץ אין עושה פטורים בשחוטי חוץ משום זה יוצא שפסולו בחוץ ובכל שחוטי חוץ ישנו אין עושה שוב פטורים בחוץ ולכך קיי"ל לרבנן דגם שחיטת חוץ אין פוטר על העלאה ולכך גם כל יוצא אין פוטר משום חוץ אבל נשחטה בלילה פוטר משום חוץ שהרי שם יש פסולים אחרים

ולכך קאמר זעירי (דף קיא) דשחט בחוץ והעלה בחוץ חייב ושחט בפנים בלילה פטור משום דאף רבנן סוברים כן אמנם מה דקאמר כאן זעירי שחיטת לילה איבא בינייהו או מה דקאמר רבה קבלה בכלי חול איכא בינייהו נלע"ד דזה מתפרש על פי דרך אחר דהאי איכא בינייהו היינו מה דהשיב רבי תחת ריה"ג מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שהיה לו שעת הכושר או מה שהשיב ר"א בר"ש תחת ריה"ג מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שכן קדש מקבלו

ונלע"ד לפרש שמועה זו על פי דברי הרמב"ם פי"ח מהלכות מעשה הקרבנות הי"ד השוחט בחוץ בלילה חייב הואיל והשחיטה בלילה כשירה בחוץ וכן אם העלה בלילה מזה ששחט בחוץ בלילה חייב על העלאה אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור לפי שלא העלה אלא דבר פסול שאין לך שחיטה כשירה בלילה במקדש וכן אם קבל בכלי חול בפנים וזרק בחוץ פטור וכתב שם עוד בהלכה י"ח וכן המולק את העוף בחוץ פטור ואם העלהו פטור מלק בפנים והעלה בחוץ חייב על העלאה שחט בפנים והעלהו בחוץ פטור שלא העלה אלא דבר שאינו ראוי ליקרב שחט את העוף בחוץ והעלהו בחוץ חייב שתים שהשחיטה בחוץ כשירה והרי היא כמליקה בפנים עכ"ל והראב"ד השיג על שתי הבבות של הרמב"ם ועל הי"ז כתב א"א בחיי ראשי אין צורת ההלכה כפירושו ולא כטעמו שהשוחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ ביום חייב שהרי כששוחט בחוץ ביום והעלה בחוץ הלא כבר נפסל בשחיטה ואע"פ שכבר נפסל הזבח בשחיטתו ואעפי"כ חייב על העלאתו מה לי חד פסולה דחוץ מה לי תרי פסולה דחוץ אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה ביום בחוץ פטור אף בהעלאה מפני שכבר נפסל משום לילה. שהוא פסול אחר שלא מפסולי חוץ אבל שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ בלילה לדברי הכל פטור עכ"ל ועל הי"ח כתב א"א זה הטעם אין בו טעם אלא שלא חייב הכתוב בעוף אלא מה שחייב בבהמה עכ"ל והנה מקודם נבאר בס"ד כונת הרמב"ם ואח"כ נבאר שיטת הראב"ד

ונראה דשיטת הרמב"ם כן דהנה בגמ' (דף קיא) אמר זעירי שחיטת לילה בבהמה א"ב והכי קאמר וכן השוחט בהמה בפנים בלילה והעלן