חלקו של יוסף (ש"ס) כב

קק"ל שיצא לפני זריקה פסול לא הוי ליה למימר משום שמנונית

ונראה בביאור זו הגמ' דהנה מה דנחלקו אמוראי בבשר שיצא לפני זריקה בקדשים קלים אם נפסל ג ויוצא הוא משום דמ"ד דנפסל ביוצא סובר דכיון דדין הוא שהזריקה מתיר את הבשר באכילה ובשעת זריקה צריך להיות בפנים כדי להתיר שוב עד זריקת מחיצת הקדשים קלים היא העזרה ויוצא חוץ לעזרה הוי יוצא חוץ למחיצה ונפסל משום ובשר בשדה טריפה לא תאכלו דכיון שיצא חוץ למחיצה נאסר ואף דקודם זריקה לא חזי אף בפנים מ"מ שייך ובשר בשדה טריפה כיון שאחר זריקה הרי יותר הבשר ומאן דסבר סופו לצאת סובר דלא נעשה מחיצה דרק להיתר צריך פנים לא משום מחיצה ובאימורין דאין צריך פנים להתיר הקטרה שוב אף דאין סופו לצאת לא הוי מחיצה ולפי"ז אם נחקור בדם איברים אם שייך בה דין יוצא חוץ למחיצה אם יצא חוץ לעזרה נראה דלכו"ע לא שייך בה דין יוצא חוץ למחיצה והוא דלמ"ד דצריך הזריקה להיתר אכילה שיהיה בפנים משו"ה הוי יוצא חוץ למחיצה זה לא שייך כלל בדם איברים שהרי אף אחר זריקה גם כן לא יתיר כלל הזריקה את הדם ואף דדם האיברים שלא פירש מותר באכילה כמש"כ תוס' מ"מ נראה דאיסור קודם זריקה אין על הדם כיון דלאו בשר הוא והזריקה מתיר רק בשר וע"ז יש איסור קודם זריקה אבל דם אין מתיר כלל בעיקר איסור לפני זריקה הוא מדכתיב הדם ישפך והבשר תאכל ודם לא נקרא בשר אם כן אין דם מתיר כלל לדם דדם לא איקרו בשר עיין זבחים (פב) אם כן לא שייך על דם פסול יוצא חוץ מן המחיצה וביותר דכיון דמיירי דהדם המובלע יצא מן הבשר קודם זריקה אם כן כבר נעשה דם שפירש קודם זריקה ובלא"ה אין זריקה מתיר משום דדם איברים שפירש הוא בלאו שוב לא שייך איסור ובשר בשדה טריפה כיון דבפנים נמי לא חזי ולא שייך עלה איסור מחיצה אלא דע"ז יש לפקפק דכיון שקודם שפירש יצא חוץ למחיצה ואז הרי היה בה היתר אכילה כמו דם איברים שלא פירש ונעשה הך איסור דובשר בשדה טריפה לא תאכלו שוב לא פקע מינה אף שאח"כ בשפירש נתחדש בה איסור דם לכן נלע"ד כמש"ב תחילה דדם אף לא פירש אין בה היתר זריקה שוב לא שייך בה חוץ למחיצה ביצא קודם זריקה אף למ"ד דק"קל שיצא לפני זריקה נפסל משום יוצא חוץ למחיצה

והנה חדשנו דאף דדם האיברים אינו רק בלאו ואין ראוי לכפרה היינו רק אין ראוי לזריקה של כפרה אבל לשלש מתנות אף שאין ראוי לכפרה יכול ליתן וכן מוכרח לענ"ד דהרי מבואר כן דאם אין חותך ברגל מתערב בה דם איברים והרי מתערב בה דם פסול לזריקה וגם איסור יהיה בדם איברים דכיון שאין ראוי לכפרה אין מצוה בזריקה ויש בו לאו של דם אם כן אינו ממשקה ישראל והרי עיקר מה שמקריבין דם אף שאינו ממשקה ישראל מבואר בחולין (צא) דהוא משום הך דמצותו בכך ודם אברים הרי אין מצותו בכך שוב איננו ממשקה ישראל בע"כ דלא חיישינן לממשקה ישראל שגם דם אברים מצותו בזריקה ורק לכפרה דמתנה ראשונה אינה ראויה אבל שארי זריקות רק דין דם יש בה לא דם הנפש

ולפי"ז הנה דם המובלע באברים אם לאו דם הוא אז אי אפשר שיפסול בקק"ל משום יוצא אף למ"ד דקק"ל שיצא לפני זריקה נפסל ביוצא והוא דהרי אין זריקה נותן בה היתר ואין בה דין מחיצה וכיון שאין בה דין מחיצה לא שייך יוצא אבל אם דם המובלע באיברים דם הוא א"כ נקרא דם זריקה והוברר תיכף לגבוה אף בתוך הבהמה ושוב קלטיה מחיצות עזרה ושוב נפסל ביוצא משום הך דין דקלטיה מחיצות וזהו פירוש הגמ' ש"מ דם המובלע באיברים דם הוא ושייך בה קלטיה מחיצות דאי לא"ה לא נפסל ביוצא ומשני דלמא משום שמנונית ורצה לומר דהשמנונית הרי הוי בשר ובשר שפיר נפסל משום יוצא חוץ למחיצה שהרי צריך היתר זריקה במחיצה וקודם זריקה מחיצתו הוא בעזרה ונפסל משום יוצא חוץ למחיצה וע"ז פריך דש"מ בשר קדשים קלים שיצאו לפני זריקה דם פסול משום דמה שצריך היתר זריקה גם כן נותן דין מחיצה וע"ז משני ליה דלמא בקדק"ד אבל דין היתר זריקה אין נותן מחיצה ויצא לנו מזה דמזה שפסק הרמב"ם דבקק"ל אין צריך לחתוך בעצם רק מכניס ומקבל הוא משום דסובר דדם מובלע באברים לאו דם הוא אם כן למה צריך להכניס קודם קבלה

איברא דלפי"ז עדיין צריך עיון להבין יסוד דברי הרמב"ם בדין דם המובלע באברים