חלקו של יוסף (ש"ס) יז

למחיצתו קאמר אלא שדבריו מבולבלין עוד כתב רבינו בשר קדשים קלים שיצא חוץ לעזרה קודם זריקת דמים אע"פ שנזרק הדם והבשר בחוץ הזבח כשר מפני שסוף הבשר לצאת והזריקה מועלת ליוצא לשרפו אבל לא לאכלו וכן אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים ונזרק הדם והם בחוץ לא נפסל הזבח ואם החזיר מקטירין אותן ואע"פ שלא החזירן חייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא כתב הראב"ד א"א זה אינו מחוור

והנה בזבחים (פ"ט) קאמר שם בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דם נקרא עדיין לא הגיע זמן לצאת ופירש"י משום דלא משתרי בשר באכילה חזינן מזה דהיתר האכילה צריך להיות במקדש ורק אחר היתר אכילה אמרה תורה שניתן היתר שיאכל בכל העיר וצ"ל דכל הדינים שהמקדש נותן בשעת נתינתם צריכים להיות במקדש. והנה מבואר במכות י"ז דאוכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה לוקה חמש מבואר מזה דבק לפני זריקה לוקה חמש אבל אחר זריקה אף שהבשר יצא לפני זריקה אין לוקה חמש ומשום דלענין זה מועיל הזריקה אף ליוצא חוץ לחומה שלא נקרא לפני זריקה ואף דאמר ר"ע דאין זריקה מועלת להתיר בשר באכילה ביוצא מ"מ אין לוקה משום אוכל לפני זריקה אם יצא חוץ לחומה והיה אח"כ זריקה וצריך לומר דיש ב' דינים בזריקה הא' הוא שלפני זריקה אסור משום לאו דלא תוכל לאכול בשעריך וזה אינו משום דחסר ההיתר זריקה שהרי אף בהך גונא דאין מועיל היתר זריקה כגון בעולה אעפי"כ לקי משום אוכל לפני זריקה בע"כ דצריך לומר דדין הזריקה הוא איסור אחר לבד ממה שחסר היתר ולכך אם זרקו אף שהוא יוצא מ"מ דין הוא שנסתלק לאו דלפני זריקה הב' יש איסור לפני זריקה משום דזריקה הוא המתיר כדכתיב ודם זבחיך ישפך והבשר תאכל וכיון שחסר זריקה הרי חסר היתר אכילה והוא אסור מדין קדשים שחסר להם היתר הזריקה

ולפי"ז גבי הך דיוצא חוץ לעזרה דקדשים קלים לפני זריקה הנה משום יוצא חוץ למחיצה אין לפוסלו שהרי נאכל בכל העיר ואין זה כלל חוץ למחיצה ומשום לאו דלא תוכל לאכול בשעריך דאסר לפני זריקה אין לאסור אחר זריקה שהרי אחר זריקה אנו רואים שאף ביוצא חוץ למחיצה שלא הועילה לה היתר זריקה כלל מ"מ נסתלק ממנה הלאו דלא תוכל לאכול בשעריך אם כן כש"כ יוצא חוץ לעזרה דקדשים קלים שא"א לאסור משום לא תוכל לאכול בשעריך אם אח"כ היה זריקה אלא דהאיסור לאכול הוא משום דחסר לה היתר זריקה וכיון שכן בבשר זה שיצא רק חוץ לעזרה קודם זריקה אין פסולו בגופו שלא נקרא כלל יוצא חוץ למחיצה ורק הפסול הוא משום שחסר היתר זריקה ואם כן אין הפסול בגוף הבשר רק שחסר דם והוי כמו בדם ובבעלים שאין פסולו בגופו וצריך עיבור צורה וזהו דקאמר במעילה (ז) כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא הני מילי לשרפו ופירש"י דאין נשרף מיד רק צריך עיבור צורה והיינו משום שנעשה הפסול שרק חסר זריקה מתרת וברור

ולפי"ז מבואר היטב דברי הרמב"ם והוא דכתב בהלכה (לא) נשאר פחות מכזית לא הורצה משום אין דם אין בשר נפסל הבשר קודם זריקה או שיצא חוץ לעזרה לא יזרוק הדם ואם זרק הורצה וכבר הביא הלחם משנה שתמוהו תוס' פסחים (לד) דבשלמא בטומאה סובר רבינו דזריקת ציץ מרצה על טומאה אבל יוצא הרי אין ציץ מרצה ותירצו דר"י סבר דזריקה מועלת ליוצא להוציא מידי מעילה וכש"כ להרצאה אמנם לדברינו אין אנו צריכים לכל זה והחילוק פשוט דהרי מיירי ביצא חוץ לעזרה כמפורש ברמב"ם ומיירי בקדשים קלים אלא דזריקה מועלת ליוצא רק לשורפו ולא להתירו לאכילה אם כן כיון שאין מתיר באכילה הרי חסר היתר בבשר ואיך הורצה אמנם פשוט דעד כאן לא אמרינן אם אין בשר אין דם רק אם אין שום עצה להתיר בשר באכילה ואין בשר במציאות אבל כאן הרי יש במציאות בשר רק דהתורה אמרה שאין הדם מתיר בשר באכילה רק אם יהיה הבשר בפנים אם כן הרי יש עצה להחזיר הבשר בפנים קודם זריקה רק אחר זריקה שכבר נעשה זה הזריקה ולא התיר את הבשר שוב אין היתר בבשר אבל מי גרם שלא יותר בשר רק מה שזרק קודם שהכניס לפנים זה לא נקרא כלל אין בשר רק נקרא שעושה זריקה כזו שלא יותר בשר וזריקה כזו גם כן אם זרק הורצה.