חלקו של יוסף (ש"ס) טז

עוד בענין יוצא

סימן ב

מבואר במעילה דף י' אמר רבא הכל מודים שאם נהנה מבשר קדשי קדשים שנטמאו קודם זריקה ומאימורי קדשים קלים לאחר שהעלן פטור פשיטא מאי קא מפסיד מהו דתימא בשר קדשי קדשים שנטמא אית ליה מצות שריפה לכהנים אימורי קדשים קלים איכא מצוה להפוכי בצינורא קמ"ל דלא כתב הרמב"ם פ"ג מה' מעילה נהנה קודם זריקה מבשר קדשי קדשים שנטמא או שנהנה מאימורי קדשים קלים אע"פ שהעלן לראש המזבח הרי זה פטור עכ"ל התמיה ידוע בדברי הרמב"ם דנהי דסובר הרמב"ם דבנטמא אין מעילה הרי סובר הוא דאף דקדשים שנפסלו הם כקדשים שמתו ואין בהם מעילה מ"מ מדרבנן יש מעילה אם כן למה כאן בנטמא אף מדרבנן אין בה מעילה

והנה צריך לדקדק בלשון הגמ' דבשר קדשי קדשים שנטמא איכא מצות שריפה לכהנים האי לכהנים קשה להבין דלמה רק לכהנים איכא מצות שריפה והנלע"ד דדברי הגמ' בדקדוק גדול דהנה קיי"ל דפסולו בקודש צריך שריפה ומשום דשם פסול עלה ונלע"ד דאף דרבנן גזרו מעילה בקדשים פסולים היינו משום דכיון שיש בהם מצות שריפה לא הופקע עדיין מהם שם קדש לכך צריך שריפה ורבנן גזרו בהו מעילה

והנה מפורש במעילה דף ז' דכי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא לשריפה אבל לאכילה הוא דלא מרצה ונלע"ד בביאור גמרא זו דהנה ידעינן דיוצא אסור באכילה בקדשים מלאו דלא תוכל לאכול בשעריך כמבואר במכות י"ז אמנם מנין אנו יודעים שהוא פסול ביצא חוץ למחיצה אף שחזר נראה פשוט דזה אנו יודעים מהך דובשר בשדה טריפה לא תאכלו דכיון שיצא בשר חוץ למחיצה הרי הוא אסור באכילה ומזה אנו יודעים הפסול של יוצא חוץ למחיצה אף אם חזר אח"כ וכ"כ הרמב"ם מפורש פי"א ממעשה הקרבנות ה"ד שם דיסוד פסול יוצא ידעינן מהך דובשר בשדה טריפה לא תאכלו וכמפורש ג"כ בחולין (דף ס"ח) שם

אמנם לפי"ז צ"ע טובא על יסוד פסול יוצא הרי במכות פריך שם (י"ח) ולילקי נמי משום ובשר בשדה טריפה לא תאכלו גבי אוכל עולה ומשני הני מילי היכא דבפנים חזי אבל היכא דבפנים לא חזי לא קאי עלה הך דובשר בשדה טריפה לא תאכלו ולכך יוצא דעולה לא לקי משום ובשר בשדה טריפה לא תאכלו אם כן מנ"ל דעולה שיצתה לחוץ שוב נפסלה שאף בחזרה לא מהני לה חזרה הרי לא מצינו פסול זה רק בראוי לאכילה אבל אין ראוי לאכילה לא קאי עלה כלל והבשר בשדה טריפה וכן אימורים של כל הקדשים מנ"ל שנפסל ביוצא הרי אפשר כיון דחזר חזר כיון דלא מצינו ע"ז שום לימוד שנפסל ובפנים לא חזי הרי לא קאי עלה ובשר בשדה טריפה לא תאכלו

ונראה דיסוד פסול יוצא באימורים ובעולה ידעינן מהך דמרבינן בזבחים (כ"ט) אם האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר וקאי אף על חוץ למקומו אם כן מוכרח דחושב חוץ למקומו הקרבן פסול ומוכרח דאם הוציא חוץ למקומו הקרבן פסול דאי לא"ה אלא הקרבן כשר בהוציא חוץ למקומו אם כן המחשבה אי אפשר שתפסול ועיין בתורת כהנים. פרשה צו פרשתא ח' פרק י"ג מ"ג דמקרא זה ירצה דחוץ למקומה למדנו דיוצא חוץ למקומו פ וכונת התו"כ הוא בהך מידי דלא חזי לאכילה דל"ק עלה ובשר בשדה טריפה אעפי"כ פסול

והנה הרמב"ם פסק פ"א מפסולי המוקדשים הל"א ל"ב ל"ג וז"ל נפסל הבשר קודם זריקה או שיצא חוץ לעזרה לא יזרוק הדם ואם זרק הורצה כתב הראב"ד א"א לא ידעתי מהו זה בשר קדשים קלים שיצא חוץ לעזרה למה לא יאכל ואולי על יוצא חוץ