חלקו של יוסף (ש"ס) קלז

דהנה בנמצא בין ב' עיירות מכוונות ר"א אומר מביאות שניהם וחכמים אומרים שמביאים אחת בשותפות ומפרש בבכורות (יח) דטעמא דר"א משום דסובר קרובה ואפי' קרובות ואפשר לצמצם הלכך יביאו בשותפות ובטעמא דרבנן משמע דבין אם קרובה ולא קרובות בין קרובה ואפילו קרובות יביאו בשותפות כיון דא"א לצמצם ותיקשה טובא הרי כתבו תוס' בכורות (יז) וכ"כ בחולין (כח) דהך דאי אפשר לצמצם הוא רק שהאדם אי אפשר לצמצם אבל במציאות אפשר שהוא מצומצם רק ראות האדם אינו מברר אם הוא מצומצם ועיין רע"א בתשובה קסז בשולי המכתב ובמקו"א הארכתי בזה] אם כן כיון דקרובה ולא קרובות איך מביאין עגלה ערופה בשותפות נהי דאי אפשר לצמצם אבל הרי הוא ספק שמא הוא מצומצם אם כן הן קרובות שוב איך יביאו עגלה ערופה הרי קרובה ולא קרובות בע"כ דצריך לומר דכיון שהוא ספק שמא אינן קרובות שוב מביאות עגלה ערופה על ספק זה שמא היא הקרובה אם כן הא מוכרח דמביאין עגלה ערופה על הספק

- ונראה להוסיף מיא וקמחא ולומר דבהכרח חכמים סוברים קרובה ולא קרובות דאי תימא דחכמים סוברים קרובה ואפי' קרובות אם כן תיקשה דיביאו ב' עגלות כיון דא"א לצמצם שמא שתיהן הן קרובות מיהו אדרבה אפשר לומר להיפך דבאמת קרובה ואפי' קרובות ועל הספק אין מביאין משום הכי אי אפשר שיביא כל חד שמא שניהם קרובות ז"א דכיון שהוא ספק אם הן קרובות א"א שיביאו שניהם מטעם ספק עגלה ערופה

וראה זה מצאתי להמאירי בסוטה ריש פרק עגלה ערופה שכתב ז"ל נמצא אותו חלל מכוון בין שתי עיירות כלומר שמצאו את שתיהן במדידתם קרובות בשוה מביאין שתי עגלות ר"ל כל אחת מן העיירות אחת מפני שלדעתו אפשר לצמצם כו' ומ"מ ביארנו במקום אחר שא"א לצמצם מכל וכל ואי אפשר שלא תהא האחת יותר קרובה ומתוך כך מביאה בשתוף עכ"ל למדנו מדבריו דרבנן סברי קרובה ואפי' קרובות ואעפי"כ מביאות רק עגלה אחת מפני שאי אפשר לצמצם ובמציאות רק אחת קרובה עכ"ד ולפי"ד המאירי צריך להבין הרי זה ביארנו לעיל לפי"ד התוס' במכות (יא) דכיון דאין מודדין לעיר שאין בה זקנים כל דלא ידעינן שהיא קרובה יותר ממילא זו שמדדו לה חייבת דדין הקרובה היא עם המדידה ביחד לפי"ז תיקשה כיון דבמדידה אי אפשר לצמצם כיון דאצלינו הם שניהם מכוונות שוב ישאר כמו שאין מדידה שזו קרובה מזו ונשארו שניהם בשותפות קרובים לגבי המדידה ויביאו כל אחת עגלה ערופה ונראה פשוט דסבירא ליה להמאירי לחלק דודאי בהך דעיר שאין בה זקנים כאן שאין מודדין ולגבי האחרת מודדין אנו רואין בהאחרת שהיא הקרובה ואין לנו שום סתירה ע"ז מהך שהאחרת שאין בה זקנים קרובה שאפשר שהיא קרובה יותר שוב דין הוא שמביאה עגלה ערופה מטעם קרובה אבל כאן כיון דדין הוא שא"א לצמצם ואחת בודאי קרובה יותר אם כן א"א לחייב שתיהן שודאי אחת קרובה יותר ומוכחש מן החוש שא"א לומר שהם שתיהן קרובות לזה דין הוא שרק אחת מביאה עגלה ערופה אבל עכ"פ מבואר מהמאירי שאילו היה משכח"ל ששניהם קרובות אף שאין ודאי ששניהם קרובות היה הדין ששניהם מביאות מספק ורק אין מביאין מפני שחולק על כלל התוס' וסובר דלא משכח"ל זה הספק שמא הם שניהם ספק ביחד הרי דעל ספק קרובה מביאה עגלה ערופה והבן

עוד צריך לבאר לפי"ד הרמב"ם שכתב פ"ט מרוצח ה"ו אין העיר הקרובה מביאה אלא בזמן שמנין הרוב שבה כמו מנין העיר הרחוקה ממנה אבל אם היו אלו שברחוקה מרובין על אנשי הקרובה ממנה הולכין אחר הרוב והמרובין מביאין העגלה ה"ז אע"פ שהולכין אחד הרוב מה"ת והולכין אחר הקרוב הרוב עדיף עכ"ל ולפי"ד יש לעורר א' דמה לנו שהרוב עדיף כאן הרי אין הקרוב משום מכריע כדמוכח מהך דעיר שאין בה זקנים הולכים אחר הרחוק אם כן הקרוב הוא דין ומ"ל שרוב עדיף סו"ס כאן דין הוא שקרובה תביא עגלה ערופה ב' מנ"ל דקרוב דאורייתא הרי כאן רק משום דין הוא הקרוב ולא משום מוכיח

ונלע"ד בסברת הרמב"ם דכיון שאמרה תורה שהעיר הקרובה מביאה עגלה ערופה לכפרה על הרציחה בע"כ דהוא משום שתורה אמרה שזו העיר היא שצריכה לחשוש שמא אצלה הרוצח בע"כ דהתורה החשיבה לקרוב שצריכה לחשוש שמא בה הרוצח ואי אפשר לחייב כל העיירות שרק עגלה אחת מביאים על רצח אחד משום הכי אמרה תורה שהקרובה ביותר תביא מפני שבה היה הרצח אלא