חלקו של יוסף (ש"ס) קלד

להביא זה דכיון דרבנן הפקיעו השעבוד אם כן הרי אם הוא כופר הוא מחזיק המלוה ואם יודה יוציא המלוה מתחת ידו לכך שפיר חייב בשבועת הפקדון אף בלא יחוד כלי

ולפי"ז מיושב קושית תוס' בכתובות (מב) על הך דר"ש פוטר שאינו משלם קנס עפ"י עצמו וע"ז הקשו תוס' הרי אפי' בעושק והלואה גופייהו לא מחייב קרבן אלא ביחוד כלי לפי האמור לק"מ דבעושק והלואה כיון דיש שעבוד אם כן הרי לא יחזיר לו את מה שכפר שם אין חייב רק ביחוד כלי משו"ה דין הוא שבלא יחוד כלי פטור אבל גבי הך דקנס הרי עתה אין כאן שעבוד כלל ודאי אם היה מודה מחויב לא היה פוטרו מה שחסר יחוד כלי רק רק הפטור משום מודה מיפטר ועל בושת ופגם שהוא ממון שפיר משכחת לה יחוד כלי משום הכי חייב בשבועת הפקדון

ולפי כל האמור מיושב קושיתנו מה שהקשיתי מכבר על שיטת הרמב"ם דאף אם תבעו למלאות החפירות גם כן הוא קרקע אם כן בושת ופגם איך חייבין עלה משום שבועת הפקדון הרי הוי תבעו קרקע ולפימש"ב לק"מ דתבעו למלאות החפירות שם לא הוי קרקע כיון דמיירי לענין קרבן שבועה ולענין קרבן שבועה אף להרמב"ם חפירת קרקע לא הוי קרקע

ולענין מודה מקצת שפסק הרמב"ם פ"ב מנערה בתולה הי"ג דחשיב מודה מקצת שם לא משום פגם הוי מודה מקצת שהוא קרקע רק משום בושת דאינו דמי היזק קרקע והבן

סימן יח

בדין עגלה ערופה

בב"ב (דף כג) גבי רוב וקרוב דהולכין אחר הדוב פריך מהך דוהיתה העיר הקרובה אל החלל ואע"ג דאיכא דנפישא מינא ומוקי לה ביושבת בין ההרים הרמב"ם השמיט האוקימתא דיושבת בין ההרים וכבר הקשו ע"ז נו"כ הרמב"ם ונדחקו בזה

ונלע"ד לתרץ שיטת הרמב"ם בפשיטות יש לחקור מה שאמרה תורה גבי עגלה ערופה והיתה העיר הקרובה אל החלל שהיא מביאה עגלה ערופה מה שהתורה נתנה כאן דין עגלה ערופה על הקרובה אם הוא משום דהקורבא מוכיח שממנה בא הרוצח וכיון שממנה בא הרוצח שוב דין הוא שעליה מונח חיוב הכפרה משום דבה היה החטא או דז"א שאף אחרי המדידה נשאר ספק מאיזה עיר בא הרוצח אלא שהרי לכל העולם אי אפשר לחייבו בעגלה ערופה לזה אמרה תורה שהקרובה תביא ותלתה התורה בדין המדידה אבל לא שזו המדידה שמראה שהיא קרובה זו המדידה מוכיחה שממנה בא הרוצח ומוכרחת להביא עגלה ערופה אלא שזו המדידה דין תורה היא שכדי לחייב עגלה ערופה צריך קרובה אל החלל

ונלע"ד שדבר תליא בפלוגתא וכמו שנבאר הנה במכות (דף יוד) מבואר עיר שאין בה זקנים ר' אמי ור' אסי חד אמר מביאה עגלה ערופה וחד אמר אינה מביאה עגלה ערופה למ"ד אינה מביאה עגלה ערופה בעינן זקני העיר וליכא למ"ד מביאה עגלה ערופה מצוה בעלמא והנה התוס' כתבו חד אמר מביאה עגלה ערופה תימא הא תנן עגלה ערופה אין