חלקו של יוסף (ש"ס) קכא

ברבית דאורייתא שלא לשלם הקרן והרבית לא שייך כולל שהרי על הקרן יש מצוה של פריעת ב"ח ועל רבית יש איסור שלא לפרוע ואין שייך כולל שכל אחת בפני עצמה אינה חל ולענ"ד יש לדון בזה דהך דאין שבועה חל על מצוה הוא מפני שמושבע ועומד מהר סיני והך דאין שבועה חל על איסור הוא משום אין איסור חל על איסור ואף שגם באיסור שייך מושבע ועומד מהר סיני כמבואר בשבועות (כג) מ"מ לפימש"ב הרמב"ן במלחמות בשבועות (דף כד) דנשבע לקיים ד"ת לא חל משום דכתיב לא יחל דברו ולא חפצי שמים אבל נשבע לבטל איסורים שם לא שייך האי טעמא רק משום מושבע ועומד הוא לפי ונשבע שלא לפרוע שם הרבית לא חל משום דחפצי שמים הוא והקרן לא חל משום מושבע ועומד לפי"ז פשוט הוא דלכל אחד לבדו דין הוא ששייך כולל לענין חפצי שמים שייך כולל דקרן לענין הך דמחויב לפרוע הקרן ולענין שאסור לפרוע ומושבע ועומד שייך כולל שהרי חל אף על הרבית והבן

ולענין מש"ב בטעם הראשונים שברבית דרבנן אין הלוה מוזהר מפני שחייב לפרוע ראיתי לחכם אחד שהביא שהקשה להגאון ר' יוסף דוב זצ"ל דרבית דברים היכא משכח"ל דאסור הרי הוא רק אבק רבית ואין על הלוה איסור ומלוה גם כן מה שייך עליו איסור במה שלוה מקדים לו שלום והוא לא שאל ממנו אמנם לפימש"ב לק"מ דעיקר הטעם שלוה אינו מוזהר גבי איסור דברבית דרבנן כמש"ב משום שחייב לפרוע אם כן ברבית דברים שלא התחייב כלל ואין עליו חיוב לפרוע שוב ודאי דין הוא שגם לוה אסור ליתן אבק רבית כי האי משום דהרי אין עליו חיוב ליתן רבית זה והבן

סימן טז

לבאר דין משכון הילך ודין ב"ח קונה משכון

הר"ן ביאר דברי הר"י הלוי בדין משכון דלא הוי הילך וז"ל הובא בנ"י ב"מ דף ה' ולענין מידה במקצת ורוצה ליתן משכון למלוה באותו מקצת אי מקרי הילך כתב ר"י הלוי דלא מקרי הילך והביא ראיה מדאמר פ"ק דקדושין התקדשי לי במנה והניח לה משכון עליה אינה מקודשת מנה אין כאן משכון אין כאן והרנב"ר ביאר הדברים כנגד החולקים ופירש כיון דקיי"ל דמלוה אינו קונה כו' נמצא שהמשכון הזה אינו נקנה באותו מלוה דכי אמרינן ב"ח קונה משכון ה"מ במשכנו בשעת הלואה משום דקנה לו מעותיו כו' ואם כן במשכנו שלא בשעת הלואה קני ליה משום דאתי לידיה בגוביינא דבי דינא וגזיה"כ הוא דקני ליה כדר"י כו' אבל כשנותן ליה למלוה משכון שלא בש"ה כיון דמלוה אינו קונה במה קנאו מלוה שמא תאמר אע"פ שמלוה אינו קונה לו קנאו במשיכה זהו שלמד הר"י הלוי מההיא דפ"ק דקדושין שאין המטלטלין נקנין במשיכה כמשכון בעלמא כיון שאין כח במעות הראשונות לקנות הלכך משכון לאו הילך הוא עכ"ל

ביאור דברי הר"ן בפירוש הר"י הלוי לענ"ד כן דהרי יש יש ב' מינים של משכון הא' משכון דשעת הלואה הב' משכון דשלא בשעת הלואה