חלקו של יוסף (ש"ס) קיח

דמים הוא משום ניתן להישבון וגוף הלאו לא תיקן משו"ה הדין הוא גבי הך דגזילה דשייך אי עביד לא מהני על גוף החפץ וברור

ולפי דרך זה מיושב מה שהקשה המשנה למלך פ"ד מרבית ה"ד שהביא שיטת הריטב"א שהביא שם דדבר המסוים חייבים להחזיר משום כבוד אביהם אפי' באבק רבית ולפי"ז שם העלה דודאי דדין הוא שאין כופין להחזיר משום כבוד אביהם אם משום דהוי מ"ע שמתן שכרה בצדה שאין כופין עליה אם משום דהוי מצוה דרבנן לשיטת רש"י שם ועל פי זה הקשה על הבעה"ת בח"ב סימן ב' שכתב שדבר מסוים כופין להוציא מבנים משום כבוד אביהם ונלע"ד בזה לפימש"ב דעיקר הרבית כיון שאסרה תורה היא גזילה רק התחייבות יש זה מועיל שיקנה גוף החפץ אבל דבר מסוים אז כיון שחייבו חכמים להחזיר לא קנה גוף החפץ לפי"ז דבר מסוים שוב אף בשילם ופקע וחי אחיך עשו רבנן שלא יקנה ונשאר גזילה שוב כיון דרשות יורש לאו כרשות לוקח חייבים בנים. להחזיר משום דנשאר גזל ודבר שאין מסוים כיון שעל ידי דמים יכול לתפוס החפץ שוב יורשים אין צריכים להחזיר דמים משום הך דלא שייך בהו וחי וגובה ההתחייבות אבל כאן לא שייך שגובה ההתחייבות שאף אביו אפילו החזיר הדמים לא היה גובה מהלוה ההתחייבות והבן

ולאחרי שביארנו כל יסודות אלו בדיני רבית שהוא חיוב גמור על לוה נבוא בעהז"י לביאור דברי הרמב"ם שהתחלנו בראש דברינו הנה הגאונים סוברים דכל רבית שבעולם מחילה היא שהרי אפי' נתן מתנה גם כן רבית וכאן אסרה תורה זה שהוא נושך לו אם כן מה יועיל המחילה סו"ס נשך לו ומה שהקשה הרמב"ם ממלוי ברבית שאם החזירו אין מקבלין נראה דהגאונים סוברים שזה כיון שהחזיר קיים וחי אחיך עמך שוב על עצם הרבית מועיל מחילה שכיון שהחזיר פקע הרבית ועתה הוא חוזר ונותנו ועיקר דכיון שקיים וחי אחיך פקע הרבית ולכתחלה צריך להחזיר רק לוה צריך לחזור וליתן אבל הרמב"ם סובר פשוט דכיון שאין מקבלין אם כן לא קבל עדיין ולא קיים וחי אחיך עמך שוב אעפי"כ מועיל מחילה בע"כ דמועיל מחילה אמנם לקושית הראשונים דכל רבית מחילה הוא שהרי ידע ומחל סובר הרמב"ם פשוט דכיון דרבית הוא ענין של התחייבות אם כן בקבל המלוה הרבית קבל ההתחייבות וקנה בנותן לו לשם מתנה שוב אח"כ כשב"ד. פוסקים שחייב להחזיר נעשה אצל הלוה חוב שיש לו חוב מהמלוה ופקע איסור רבית שמה שנתן לו עתה אצל הלוה חוב שוב עתה יכול הוא למחול לו החוב וזהו שטוען הרמב"ם דכיון שידע שיש לו ליטול ממנו פקע דין הנשך ושוב אם רצה למחול מוחל שוב מצאתי בספר שמש צדקה לגאון איטאליאני קדמון חיו"ד סימן ל"א שבא אצלי בשאלה וראיתי שנדחק בדברי הרמב"ם והנלע"ד כתבנו בזה

סימן טו

בדין אבק רבית

כתב הרשב"א בתשובה סימן תת'קלח הביאו המשנה למלך פ"ד ממלוה ולוה ה"ב דאבק רבית אינו עובר עליו הלוה אלא המלוה דאמרינן רב עיליש גברא רבא הוא ואיסורא לאינשי לא הוי