חלקו של יוסף (ש"ס) קיד

בלא הך דסיוע שלו ומסייע אין בו ממש אם כן מוכרח דזה יכול וזה יכול לא הוי שום מעשה של היכול מיהו אעפי"כ להימין מתיחס זו העמידה וזו העבודה דכיון שידיו עשו עבודה ואחת מהן כשירה אם כן מתיחס להכשרה דרק אם יש לנו הכרח ליחס לפסולה פוסל ואף דבמעשה ביארנו שהמעשה מתיחס לשניהם יחד לענין חילול שבת מ"מ לענין פסול שמאל ופסול עומד על אבן דשם הענין בהחפץ לא נקרא שהשמאל עשתה עבודה וכן שהרגל עמד על האבן דשם לפסול צריך חלק בכל העמידה וחלק בכל העבודה והבן דהגדר הוא דכל שאין מתיחס חלק בכל העבודה להשמאל וחלק בכל העמידה לרגל שעמדה על אבן א"א שתפסול

ולעצם החקירה בשנים שעשו בכל האיסורים אם חייבים הנה הפני יהושע לשבת (צג) שם הביאו הבאר יצחק שם הוכיח מהך דזבחים (קז) דשנים שהעלו זבח אחד בחוץ חייבין הרי מפורש דלענין עבודה של חוץ שנים שעשו חייבים עכ"ד ולענ"ד זה אינו ראיה לפימש"ב דכל היכא שצורת העבירה היא שאף מקצת מהמעשה תהיה עבירה שלימה אז אף על מקצת חייבים דלא נקרא שנים שעשו רק שכל אחד עבר בפני עצמו עבירה אם כן שוב גם הך דשחוטי חוץ כיון שיש ריבוי שיחויבו שנים על העלאה אחת אם כן הרי גילתה לנו תורה שכאן העבירה היא אף על מקצת העלאה ואדרבה מוכרח דשם גזיה"כ חדא דהרי לענין שחיטה שם יש מיעוט דרק אחד שישחוט חייב ותו דהא בשחיטה אנו רואים דמה דשם צריך אחד אינו נמדד כלל עם גדרי בעשותה שיעשה כולה דהרי גבי הך דשבת קיי"ל דזה אינו יכול וזה אינו יכול נקרא בעשותה כולה ואילו לענין שחיטה אף זה אינו יכול וזה אינו יכול גם כן פטורים דצריך שאחד ישחוט וזה לא נקרא שאחד שחט ואף שנקרא עשה כולה זה רק לגבי גברא אבל לגבי השחיטה א"א ליחס לאחד לבד רק לשנים ומשו"ה פטורים ולא דמי להך דימין ושמאל דשם אם זה יכול וזה יכול מתיחס רק לימין משום דשם הימין יש לה המעלה שכשרה אבל גבי הך דשנים ששחטו הי מינייהו מפקית הרי שם הוא לענין עבירה גילתה תורה שם דשנים שוחטין פטורין אדרבה עדיף שניחס לשניהם את השחיטה ולא יחויבו משום חוץ ואף אם אחד קטן דלא שייך גבי עבירה מ"מ כיון שאפשר ליחס לשניהם מיחסים לשניהם ואין חייבים על הך דשחוטי חוץ

והגאון הנתיבות בהגהותיו לאו"ח סימן רס"ו דן דהך פטור דשנים שעשו אינו מועיל רק לענין חיוב חטאת ולענ"ד ז"א דודאי נתמעט אף מהלאו של שבת כיון שצריך שיתיחס המלאכה אליו ומה דכתיב בחטאת הוא רק משום דהו"א דיביאו קרבן אחד בשותפות גם מה שדן שם לענין מחמר לפטור אם ב' סוסים מוליכים העגלה בשבת שאז אף בדידיה רק פטור אבל אסור שוב בבהמתו אין איסור תורה לא אבין דב' סוסים הרי מוליכים יותר בחפזון אם כן באופן זה הוי זה אין יכול וזה אין יכול ואף באדם חייב ואכ"מ גם הרשב"א כתב דלא נאמר פטור זה רק בשבת שצריך שיתיחס המלאכה לאדם ולפי"ז יש לדון במחמר איך הוא ואכמ"ל

וביסוד זה בדין שנים שעשו יתבאר דברי הרמב"ם פ"ט מה' שבת ה"ד אחד נתן את האור ואחד נתן את העצים ואחד נתן את הקדרה ואחד נתן את המים ואחד נתן את הבשר ואחד נתן את התבלין ובא אחר והגיס כולם חייבים משום מבשל שכל העושה דבר מצרכי הבישול הרי זה מבשל אבל אם שפת אחד את הקדרה תחלה ובא אחר ונתן את המים ובא אחר ונתן את הבשר ובא אחר ונתן את התבלין ובא אחר ונתן את האור ובא אחר ונתן עצים על האור ובא אחר והגיס שנים האחרונים בלבד חייבין משום מבשל עכ"ל והראב"ד השיג בגמרא מוקי לה בקדרה חדשה ומשום לבון רעפים נגעו בה עכ"ל עוד קשה על הרמב"ם דאיך כולם חייבים משום מבשל הרי שנים שעשו בזה יכול וזה יכול שניהם פטורים אצל שבת עוד הביא הכסף משנה בשם הר"י בי רב ז"ל שהאריך להקשות על הרמב"ם מדידיה אדידיה למה לא יחויב בבבא שניה המביא את האור ואין לומר משום דהרי האור בלבד בלא העצים לא היה מבשל והיה האור לבד נכבה אם כן קשיא בבא דרישא למה ברישא חייב את המביא את האור גם בתשובת רלב"ח סימן כא שם האריך להחזיק שיטה אחרת בדברי הרמב"ם אבל לכולם לא מצאתי תרופה להשגת הראב"ד דברמב"ם מפורש דשופת קדרה לא עביד מידי רק אם הוא בקדרה חדשה והרמב"ם לא התנה שתהיה קדרה חדשה גם הר"מ דקדק שהחיוב משום עושה דבר מצרכי בישול ולפי"ז הטעם ודאי אף בקדירה ישנה גם כן חייבים שהרי מצרכי בישול הוא.