חלקו של יוסף (ש"ס) יא

תנאי של הלאו ולא של הפסול ולא כדברי הסדר קרבן פסח שסובר שהוא תנאי בהפסול

מיהו אף לפי"ד הסדר ק"פ אין פירושו שתנאי הפסול מקושר במה שיהיה הלאו בפועל שברור הוא שבפסח אם אחד עשה עקירה והשני עשה הנחה שהפסח פסול אף שלא יהיה כאן הלאו בפועל רק כיון שנעשה זו המעשה של עקירה והנחה בפסח ויצא מרשות זה ונכנס לרשות אחר אלא שמהך לאו אנו רואים שענין הוצאה של פסח הוא רק אם היה מונח מתחילה שקיבל הפסח רשות של פסח והוא בא והוציא אותו מזה המקום שהיה מונח מתחילה ולא איכפת לן איך היה עקירה זו או הנחה זו אבל דין עקירה והנחה בפסול יש אלא שהחילוק הוא שלענין חיוב הלאו צריך עקירה והנחה בגברא שהגברא יעשה עקירה והנחה ולענין הך דפסול לא בעי עקירה והנחה בגברא רק בפסח שיצא מזה הרשות ויכנס לרשות אחר

והנה עתה נפן מעט להפרט של לא תוציא מן הבית אם איסור הוצאה זו היא רק מבית לבית אבל אם מוציא מבית ואין מכניסו לבית אחר אינו לוקה או דרק אם מוציא מבית לבד לוקה והנה לשון הגמ' דפסחים פ"ה שהבאנו מורה שרק אם הוא מוציא מבית לבית הוא דלוקה אבל בסדר והק"פ שהבאנו מוכרח הוא להיפך שהרי כבר הבאנו דסדר הק"פ הוא סובר שהלאו של לא תוציא עם הפסול תנאיהם הם אחד ובסדר ק"פ שהבאנו כתב מפורש שבשר הפסח שהוציאו בעקירה והנחה חוץ לחבורתו מן האגף ולחוץ הרי זה אסור באכילה הרי שאף בלא הכניס לבית אחר אסור באכילה וכיון שאסור באכילה בע"כ שהוא עקירה והנחה לענין הלאו ואף שלא הכניס לבית אחר ולכאורה קשה שאיך יחלוק הק"פ על הגמ' אמנם נראה פשוט דסדר הק"פ סובר שאף לענין הוצאה הלאו מתחלק והוא דשם פ"ה אמרו דחוצה מרבה שיניח חוץ וסובר הסדר ק"פ דחוץ פירושו בחבורה אחרת כמש"כ רש"י פ"ה שם מפורש עד שיניח בחבורה אחרת מיהו כל זה הוא לענין הלאו אבל לענין הפסול הרי עוברים הם ממחיצתן תיכף משיצא חוץ מהחבורה או חוץ מהבית שזהו מחיצת הפסח במקום שיש בית המחיצה הוא בית ובמקום שיש שני חבורות המחיצה היא מחיצת חבורה והקיף שלה והטעם דהלאו אינו רק מחבורה לחבורה והפסול הוא תיכף ביצא חוץ לחבורה הוא פשוט משום שהלאו הוא כמו הוצאה דשבת שיוציא הוא מרשות זה ויכניס לרשות אחר וכיון שכן הרי צריך שיוציא מרשות פסח זה להך רשות דפסח אחר שזהו הכנסה ל רשות אחר דפסח ואי לאו הכי אף שהוצאה יש כאן אבל הכנסה אין כאן משום הכי הדין הוא שאין כאן הלאו עד שיוציא מבית לבית ומחבורה לחבורה אבל לענין הפסול שהוא משום יוצא חוץ למחיצה כל שיצא מן הבית או מן המחיצה של החבורה שוב נקרא יצא חוץ למחיצה ופסול אמנם מה שצריך הנחה אף לענין פסול הוא משום דהפסול הוא שיהיה הוצאה באופן כזה שיהיה הכנסה בחוץ למחיצה זה אנו למידים משבת משו"ה צריך גם הנחה יוצא של זה של חוץ להך דמחיצת פסח וכ"ז שלא נח ולא קלטו אותו המחיצות של חוץ לפסח לא נקרא יצא חוץ למחיצה דהיציאה צריך הנחה כיציאה דשבת אבל לענין הפסול והלאו חלוק דשם צריך הכנסה לרשות אחר של פסח ופסול א"צ לרשות אחר של פסח אלא לרשות של חוץ למחיצת פסח זה

והחילוק שבין בית לבין חבורה ששם עוברים הלאו דלא תוציא אף מבית זה לבית אחד שאין שם חבורה ואילו כאן אין עוברים על הלאו כי אם מחבורה לחבורה נראה בזה פשוט דגבי בית הרי כיון שקבע בעת עשית פסחו את קביעות מקומו בבית זה אם כן כבר חל הדין של בבית אחד יאכל ובית שני נקרא מקום פסח אחר שאין יכולים הם שוב לקבוע את אכילת פסחם בבית אחר משום הדין של בבית אחד יאכל אבל חבורה הרי היא יכולה לקבוע אכילת פסחם בכל הבית ומי המעכבה הוא רק החבורה האחרת אם כן מה עשה למקום של חוץ לחבורה שם של מקום פסח אחר הרי לא עשה זה רק החבורה השניה לזה הדין הוא שבמקום שהוא חוץ לחבורתו אבל אינה חבורת פסח אחר לא נקרא רשות פסח אחר ואין עוברים על הלאו רק נקרא יוצא חוץ למחיצה שפסול הפסח נ"לום הך דיוצא חוץ למחיצה לזה שפיר כתב סדר ק"פ דיוצא חוץ למחיצה דהיינו חוץ מן החבורה במקום שיש מחיצת חבורות או במקום שאין מחיצת חבורות ורק חבורה אחת במה שמוציא מן הבית מאגף ולחוץ נפסל משם יוצא חוץ למחיצה.