חלקו של יוסף (ש"ס) קז

פחות מפרוטה שאין יוצא בדיינים אם כן הא עתה הוא שלו שוב אם בא בן נח אחר וגזלו שניהם נהרגין שהרי גזל שלו מיהו כ"ז הוא בבן נח שגזל אבל בישראל כיון דיש דין שאסור לעכב ממון חבירו תחת ידו וחייבים להשיבו אף פחות מפרוטה הוא של בעלים ואם בן נח גזל פרוטה ובא אחר וגזלו אז שוב אין השני נהרג שהרי מבעלים לא גזל שהרי בלאו הכי גזולה היא מהם ואצל הגזלן לא גזל שהרי הוא צריך בלאו הכי להחזיר הגזילה ולא גזל ממנו

ואחרי העלינו כ"ז ואחרי שביארנו דדין הנשך כסף אין פירושו שהנשך יהיה כסף רק פירושו שנושך הכסף לכך אם לוה פרוטה אף בפחות מפרוטה שייך נשך והנה עיקר הדין דממון פחות מפרוטה בישראל אין צריכים להחזיר הוא משום מחל לפי"ז הרי הרמב"ם כתב פ"ד ממלוה הי"ג דגאונים הורו דלא מהני מחילה ברבית והוא דכל רבית הא נותן ברצונו ומוחל אעפי"כ חייבתו תורה להחזיר והוא חלק דכל שאומרים למלוה זה שיחזיר וידע שצריך להחזיר ואח"כ מחל מועיל אם כן רבית פחות מפרוטה אם נאמר מחיל הרי אף קודם נתינה מחל ולא יצטרך להחזיר שוב נשאר באיסור רבית עד שב"ד יפסקו הדין שחייב להחזיר ואח"כ ימחול לזה פסק הרמב"ם דרבית כיון שהוא איסור תורה ולאו ויש וחי אחיך עמך שצריך להחזיר כדי לנתק הלאו שוב אף פחות מפרוטה יוצא בדיינין ולא דמי לכל פחות מפרוטה שאין ב"ד נזקקין דשם הדין רק שב"ד צריכים להזקק למשפט של ממון ובפחות מפרוטה אין משפט של ממון אבל גבי רבית שם אין הכפיה משום ממון רק לקיים העשה דוחי אחיך עמך ולנתק את הלאו של אל תקח מאתו נשך ותרבית שוב כופין אותו בזה כבכל מ"ע והבן ולכך אף פחות מפרוטה כופין להחזיר כדי לקיים עשה ולנתק לאו

איברא דמש"ב בזה בשיטת הרמב"ם בדין גזל הוא לפי שיטת הרב המגיד בדעת הרמב"ם דגזל פחות מפרוטה הוא חצי שעור אבל לענ"ד למדתי מדברי הרמב"ם דמתחלק דהלאו של לא תגזול הוא אף בכל שהו והעשה דוהשיב הוא אך בפרוטה ודבר זה לענ"ד מתבאר מדברי הרמב"ם שכתב פ"א מהלכות גזילה ה"ו הגוזל פחות משוה פרוטה אע"פ שעבר אינו בתורת השבה עכ"ל הרי מפורש דעבר על הלאו רק אינו בתורת השבה והנה אין לומר דאינו בתורת השבה פירושו שמחל שהרי כתב הרמב"ם גזל שתים (אגורות) שוות פרוטה והחזיר אחת גזילה אין כאן מצות השבת גזילה אין כאן הרי דהחזיר פחות מפרוטה לא קיים והשיב אף דלא שייך מחיל שאז בהשבה היה פרוטה ולא מחל ומקור הדין הוא ב"ק (קה) אבל הביאור פשוט דלא נקרא השבה פחות מפרוטה כיון שאם אחר יחטוף לא יהיה צריך להחזיר והשבה לא נקרא רק אם משיב לו ממון שיהיה לו ממון שאם אחר יחטוף יצטרך להחזיר ויוצא בדיינין אבל גזילה כל שגזל חפץ שלו נקרא גזילה

איברא דלפי"ז צריך להבין למה הדין שאין לוקין על לאו דגזילה מפני שניתק לעשה דהישבון הרי פחות מפרוטה לאו ניתק להישבון ושוב ילקה כיון שעבר על לאו של לא תגזול אבל הביאור פשוט דמבואר ברמב"ם ריש הלכות גזילה דלבד מה שאין לוקין משום ניתק לעשה דהישבון לבד זה אין לוקין משום נתן לתשלומין לפי"ז הרי פחות מפרוטה אם תובע חייב להחזיר שוב נקרא ניתק לתשלומין ולכך אף אם אח"כ מחל דין הוא שפטור מפני שהמחילה כתשלומין

איברא דלעצם חקירה זו דמחילה נקרא תשלומין אם כן שוב פוטר ממלקות מצאתי להרב בקצות סימן תכד סק"א שעמד על המחקר וז"ל החובל בעבד כנעני שלו פטור והיינו אפי' ממלקות ואע"ג דבליכא תשלומין בחובל מחייב מלקות כיון דפטור ואינו אלא משום מה שקנה עבד קנה רבו ה"ל בר תשלומין אלא שרבו זוכה ויש לדקדק באלו בערות (לב) הבא על אחותו כו' וק"ל דאינו לוקה ומשלם ביתומה ומפותה דמחלה אם כן קשה כיון דמחלה הרי הוי בר תשלומין רק מחלה ולא הוי ליה למפטר וממלקות ותירץ דהוי מתנה ע"מ שלא יחויב בנזק ומועיל כבסימן ר"ט עכ"ד ולפי"ד שביארנו דעת הרמב"ם דפחות משו"פ נקרא נתן לתשלומין רק דפטור משום מחילה שהוא כמו תשלומין אם כן תיקשה בחובל בחבירו פחות משוה פרוטה למה דין שלוקה ואין משלם כמבואר בכתובות (לב) הרי חובל בחבירו לא מחויב רק משום מחילה ונקרא תשלומין אם כן אף חובל הוא בר תשלומין ואפילו בפחות משוה פרוטה ולמה הדין שלוקה

והנלע"ד ע"ד דזה מתבאר להרמב"ם לטעמיה שסובר בהלכות חובל ומזיק פ"ה הלכה ו' שאם