חלקו של יוסף (רמב"ם) רפה

החי שהרי בשר מן החי ודאי אף מב' בהמות מצטרף שוב איך נוכל לומר בה דאין שייך איסור חצי שעור

ונראה בזה דכיון שהוא חצי שעור של אבר מן החי שוב אי אפשר לחול עליו דין של בשר מן החי דאין איסור חל על איסור אמנם לפי"ז בהפריד דשוב פקע הך דאבר מן החי שוב חייב משום בשר מן החי מדין חצי שעור שוב אי אפשר לומר כמש"ב בזה דהטור נקט לה בדקדוק רק אם אכל בריה שלימה של אבר מן החי אסור חצי שעור

והיה נראה לכאורה בזה דהטור סובר כשיטת הרמב"ם דעל אבר מן החי חייבים אף על צירוף כל שלא הפריד את האבר מן הבשר ומשו"ה חייבים מדין חצי שעור של אבר מן החי אבל הרי כבר הקשו ע"ז דאי אפשר לומר כן שהרי הטור כתב סימן ק' דאבר מן החי הוי בריה וקיי"ל דבריה לא הוי רק כל שאילו יחלק אין שמו עליו וכאן הרי אף אם יחלק שמו עליו אם כן למה יחודש משום הך דין של בריה שאין הבריה עושה בו שום דינים חדשים סו"ס דברי הטור לא יעלה נכון ישובו אף לפי כל האמור

שוב מצאתי בפרי מגדים סימן ס"ב שרצה גם כן בשפתי דעת שם לישב דברי הטור דלא שייך חצי שעור אסור מן התורה משום דלא שייך הך דחזי לאצטרופי ודחה דחזי לאצטרופי לענין בשר מן החי אבל רצה לקיים דנפק"מ לענין ערקום שאין בשר דחייב משום אבר מן החי אבל דבריו נפלאים דהרי אין חייבים משום אבר מן החי רק אם יש בשר כמבואר כ"ז ברמב"ם פ"ה ממאכלות אסורות אם כן שוב בלא"ה אסור חצי שעור משום הך דח"ש של בשר מן החי דחזי לאצטרופי ולכן דברי הטור אין מתישב בזה

שבתי וראיתי דדברי הטור מתישב יפה עפימש"ב בחידושי להלכות מאכלות אסורות פ"ה ה"ח דאם העצמות וגידין נדלדלו אף שהעור ובשר מחובר הדין שיש לו דין של אבר המדולדל וכמש"ב בטעמו דמהות האבר סו"ס אינו מחובר ואם מתה הבהמה שוב מיתה עושה ניפול וחייב עליה משום אבר מן החי ולפי"ז הרי רק משום אבר מן החי יש לחייבו אבל לא משום בשר מן החי שהרי הבשר לא נדלדל ולפי"ז ודאי חידוש קמ"ל הטור דאף על איסור אבר מן החי שייך חצי שעור אסור מן התורה משום דמשכח"ל אבר מן החי שעל הבשר לא יהיה דין בשר מן החי רק עם האבר נגרר ועושה ניפול לאבר ולפי"ז קמ"ל הטור דאף על איסור של הך דאבר מן החי חצי שעור אסור מן התורה

ולפי"ז יש לפרש דברי הטור בב' דרכים הדרך הא' הוא דאף דלא שייך הך דחזי לאצטרופי מ"מ דין הוא שחצי שעור אסור מן התורה משום הך דהרי הוא אסור לבן נח משום דלא ניתנו שעורים לבן נח ומיירי באבר שלם דהוא אסור לבן נח דחצי אבר אין אסור לבן נח ובדקדוק גדול נקט הטור אבר שאין בו כזית הב' יש לפרש דאז באמת חזי לאצטרופי משום דאבר עם אבר הרי הוא מצטרף לכזית כיון שהוא שם אבר

ובספר ביאורי רד"ם שם עמד להקשות על שיטת הראשונים דרק על אבר שלם הוא דחייבין משום אבר מן החי לא על חצי אבר מהך דמעילה (טז) מיתבי מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפין זה עם זה הא מיתת שניהם מצטרפין וקשיא לרב אסי דאמר טהורין לעצמן וטמאין לעצמן ומשני הא חיי שניהם מצטרפין ומני ר"י היא דאמר אמ"ה נוהג בטמאה הרי דלמ"ד נוהג בטמאה מצטרף ותיקשה הרי אין חייב רק על אבר שלם וחלקו בחוץ לא מצטרף אם כן איך יצורף של טהורה עם טמאה הרי חלקו בחוץ עכ"ד אמנם לפימש"ב דאף דחלקו בחוץ לא מצטרף היינו רק חלקו בחוץ דאין עליה שם של אבר אבל אבר קטן שאין בו כזית מצטרף עם אבר קטן ועדיף מחלקו בחוץ דחלקו בחוץ אין עליה שם אבר אבל כאן יש עליה שם אבר רק שחסר זית לזה לגבי דין הזית מהני צירוף אם כן לק"מ הך סוגיא דמעילה ט"ז דמיירי בשני אברים שלימים שבכל אחד חסר לזית ומצטרפין שניהם לכזית למ"ד דאבר מן החי נוהג בטמאה

אבל לפי"ז רבותינו בעלי התוס' חולקים על סברא זו שכתבו במעילה (טז) שם ד"ה ור"י היא פירוש דקאמר פרק גיד הנשה דאבר מן החי נוהג בטמאה ובטהורה וה"ה לבשר מן החי ולכך מצטרפין חיי שניהם להתחייב באכילה משום בשר מן החי עכ"ל ונדחקו לפרש על בשר מן החי ולא על אבר ולחדש דגם בשר מן החי אינו נוהג בטמאים משום דקשיא להו באבר מן החי איך שייך צירוף הרי אין חייבים רק על אבר שלם ולא ניחא להו לומר דמיירי באברים שלימים שיש בהם פחות מכפי שעור זית