חלקו של יוסף (רמב"ם) רסז

רמב"ם פ"ו ממאכלות אסורות הל' יא

עיין באור שמח שהקשה בשם חכם אחד בהך דחולין (צט) גבי הך דזרוע בשלה לא נצרכה אלא למקום חתך דבעלמא אסור והכא שרי ופירש"י שם דבעלמא בקדשים אסור מקום חתך כדאמרינן באבר היוצא והכא שרי לפי"ז קשה לפי"מ שמבואר שבישלו הזרוע עם האיל ולמ"ד דמבשל לה והדר מחתך לה הרי שוב לכו"ע בשלו עם האיל אם כן עיקר הטעם דבבישול לא נאסר הוא או משום שיש ששים או משום שיש מאה ונתבטל אבל הרי לכו"ע מלחו אותו עם האיל ביחד כיון שאח"כ מחתך לה ומבואר בחולין (קיא) דבשר נבלה שמלחו עם בשר שחוטה אוסר הנבלה את השחוטה משום דנהי דדם אינו מבליע משום איידי דטריד למיפלט לא בלע מ"מ ציר הוא בולע אם כן גם בזרוע בשלה הרי נמלחו יחד ובולע ציר הוי ליה לכה"פ לאסור כדי קליפה דזה לכו"ע אוסר ולמה מותר מקום חתך והיא קושיא נחמדה

והנלע"ד בישוב קושיא זו ומקודם נחקור בעצם דין חתך שאסור באבר היוצא לכאורה היה נראה לפרש בזה ב' טעמים בהך דמקום חתך שאסור א' יש לפרש דהוא משום אי אפשר לצמצם ואי אפשר לכוין ואם כן מקום חתך אסור שמא הוא מאבר זה היוצא הב' יש לפרש באופן אחר דהנה בהך דאבר היוצא יש ב' איסורים איסור א' יש פשוט דכיון שהוא יוצא אם כן לא הועילה לו שחיטת אמו דעיקר ההיתר בבהמה משום שחיטת אמו הוא משום הך דכל בבהמה תאכלו אבל זה האבר שיצא הרי אינו במעי האם ואסור הב' הוא ובשר בשדה טריפה לא תאכלו שאף אם האבר החזיר למעי אמו גם כן אסור שהרי הוא כטריפה שאין לו תקנה דשם א"א לומר הטעם דלא הועילה שחיטת אמו שהרי שם היא בבהמה ושייך כל בבהמה תאכלו אלא דהאיסור הוא איסור חדש שחידשה תורה דמלבד מה שהתורה אסרה שאינה כל בבהמה לבד זה נתנה תורה לזה דין חדש של הרי הוא כטריפה שאין לו שוב תקנה בשחיטה

ומעתה נלע"ד להכריח דא"א לומר דהך דמקום חתך שאסור הוא משום הך דא"א לצמצם שהרי מבואר בחולין (דף סח) דאף שאבר היוצא אוסר מקום חתך מ"מ אם חזרה והחזירה ידה אף שהיא עצמה אסורה מ"מ מקום חתך שרי ואי"נ דמקום חתך אסור משום הך דאי אפשר לצמצם אם כן הרי יש חשש של אבר היוצא שהוא משום הך דובשר בשדה טריפה שהרי הוא כטריפה שאין לה תקנה אף בחזרה ולמה הדין שאם החזירה ידה מותרת בע"כ דא"א לומר משום אי אפשר לצמצם לזה נלע"ד בהך דין של מקום חתך דיש טעם ב' והיינו דכיון שצריך היתר שחיטה משום כל בבהמה תאכלו א"כ זה המקום חתך נהי שלא יצא חוץ למחיצה אבל לא נקרא שהוא בבהמה מפני שהאויר של מקום חתך הרי הוא שלא במחיצת אם ובבהמה לא נקרא רק אם מוקף בכל צד במחיצת האם ולכך יצא לא נקרא שעדיין לא יצא מהמחיצה אבל תוך הבהמה לא הוי להיתר שחיטה שסו"ס הצד של מקום חתך אוירו אינו מעי האם ולכך אסור ולזה אם חזרה והחזירה ידה הרי שוב אי אפשר לאסור משום שחסר כל בבהמה זה אינו שהרי עתה הוא בבהמה ומשום ובשר בשדה טריפה אי אפשר לאסור שהרי לא יצא חוץ למחיצה ובשר בשדה לא קאי רק אם יצא חוץ למחיצה משו"ה מקום חתך מותר אם החזירה ידה

ובזה ארוח לן להבין דברי רש"י בחולין (דף סט) גבי הך דבעי רב חנניא הוציא עובר את ידו בעזרה מהו מגו דהוי מחיצה לגבי קדשים הוי נמי לגבי דהאי כו' אמר ליה אביי ותבעי לך קדשים קלים בירושלים ופירש"י כגון עובר שלמים שהוציא את ידו והחזירה ועיין מהר"ם לובלין שנדחק הרבה בדברי רש"י למה הוצרך לפרש שהחזירה ולהאמור מבואר פשוט דהרי בהוציא את ידו יש ב' איסורים הא' שאי אפשר שיתיר שחיטת אמו משום שאינו כל בבהמה הב' שאסור משום ובשר בשדה טריפה שיצא חוץ למחיצה והנה לפי הך צד איבעיא דבקדשים מחיצתה העזרה הנה זה לא מהני רק לסלק הלאו דובשר בשדה טריפה לא תאכלו שבשר שיצא חוץ למחיצה אסור זה מהני הך דקדשים שיש לה עדיין מחיצה אחרת ולא יצתה עדיין חוץ למחיצה אבל לגבי הך דכל בבהמה תאכלו הרי שם הדין שצריך שחיטה וביצתה חוץ מבהמה לא הועילה לה שחיטה אם כן מה