חלקו של יוסף (רמב"ם) רכז

ועיין רשב"א בחולין גבי גיה"נ של עובר שכיון שאם ישחט במעי אמו לא יהיה איסור גיד לא נקרא שחל איסור גיד ואיסור אחר חל עלה משום דבעינן שיחול במציאות האיסור וכל שיש אופן שלא יחול לא נקרא שחל לכן למ"ד בהמה בחייה לאו לאברים עומדת אם כן עומדת שתמות או תשחט ואז לא יהיה איסור אבר מן החי שוב שפיר חל איסור אחר

ולפי"ד מיושב היטב קושית הפרי חדש דהוי ליה למלקי נמי משום בשר מן החי גבי הך דתולש חלב ואכלו לפי"ז לק"מ דהרי איסור בשר מן החי ודאי לא נעשה רק בזו השעה שפירש וכמש"כ הרמב"ם עצמו פ"ד ממאכלות האסורות ה"ח ט' י' וי"א שם דיסוד בשר מן החי הוא משום שזה הבשר מת אם כן אימת נעשה זה האיסור רק בזו השעה שפירש ואז אי אפשר לחול זה על איסור חלב שאין איסור חל על איסור וז"ב

ולפי"ז מבואר היטב דגבי הך דתלש ונטרפה שם הוצרך להך דבת אחת כדי שאז יחול איסור טריפה על אבר מן החי מיהו אילו היתה טריפה קודם אז היה הדין לפי שיטת הרמב"ם שאין לוקין משום אבר מן החי משום דכמו שאין לוקין על אבר מן החי בטמאה דכל שאיסורו משום לא תאכל נפש עם בשר אסור אבל זה שאין איסורו משום לא תאכל נפש עם בשר אין אסור אבל למ"ד בהמה בחייה לאברים עומדת שוב אף אם נטרפה גם כן חייב משום דכבר חל אבר מן החי ועתה דנטרפה אי אפשר שיפקע זה האיסור

אבל בחלב סובר רבינו דאף אם נטרפה קודם חל איסור אבר מן החי משום דהרי חלב בלאו הכי אסור אף אם לא נטרפה אם כן בחלב שם הלאו של לא תאכל הנפש עם הבשר הוא רק משום שיש בטהורה לא תאכל נפש עם בשר שוב אף בחלב כן הוא אם כן אטו אם נטרפה ואין בבשר זה הלאו יפקע הלאו מן החלב

והנה שבתי וראיתי דמה שכתבתי שאם נטרפה אח"כ אין איסור טריפה חל על אבר מן החי זה אינו שהרי טריפה חל על כולה והוי מוסיף כמבואר בכריתות (יד) דזה חשיב מוסיף מגו דחל על שאר חתיכות חל על חלב גבי אקדשיה ועיין שמ"ק ותוס' חולין (קא) ועוד עכ"פ כאן הוי לן לומר שחל רק עיקר הטעם דאם נטרפה קודם לא חל הוא להיפך דלא חל אבמה"ח על טריפה וזה גם כן פירכא לדרך הלחם משנה בזה

ומה דקאמר בגמ' דלא אתי אבמה"ח וחל על טריפה וכן להיפך דלא אתי טריפה וחל על אבמה"ח הוא משום דהגמ' קאי למ"ד לאברים עומדת אם כן הרי בכל הבהמה יש אבר מן החי ואי אפשר לחול טריפה דלא הוי תו כלל בגדר מוסיף והבן

ובעיקר קושית תוס' גבי הך דתלש אבר מן הטריפה דאיך לא יחויב משום אבר מן החי למ"ד אין איסור חל על איסור הרי הוי איסור מוסיף לבן נח נלע"ד לישב עפ"י שיטת הרמב"ם בהלכות מלכים פ"ט דבן נח מצווה על בשר מן החי לפי"ז הרי אבר מן החי לא הוי כלל מוסיף שהרי הוא אסור משום הך דבשר מן החי ותו א"א לחייבו שהרי על בשר מן החי וטריפה לר"י אין לוקין רק אחת אם כן אין לחייבו רק משום טריפה דעתה שהוא בשר מן החי אין שוב האבר מן החי כלל מוסיף לבן נח לפי"ז ר"ל ור"י לטעמייהו בזה דר"י שסובר שבשר מן החי וטריפה הוא לאו אחד אם כן לא הוי מוסיף ולוקה רק אחת ולר"ל שסובר שבשר מן החי הוא לאו אחר שוב חל או אב"מ החי או בשר מן החי שמוסיף לב"נ ואין לוקה רק משום אבר דעל אבר ובשר רק לאו אחד יש וכש"כ לשיטת רש"י דלענין בשר לכו"ע בהמה עומדת אף למ"ד לאו לאברים עומדת אם כן כש"כ דלא הוי מוסיף לבן נח וז"ב ועיין תוס' שם ק"ב ד"ה שא"ב כזית מיהו אף להחולקים מ"מ כל שיש איסור אחר שאוסר לבן נח הם מודים שמבטל המוסיף והבן [עיין שמ"ק לכריתות (יד) דכשבטל המוסיף בטל גוף החלות] ונתבאר בעזה"י שיטת רבינו בדין לאברים עובדת שמחלק בין בריה שלימה שיש בה חיוב משום דאיסור אבר מן החי על כולה ולענין איסור לאו לאברים עומדת ונקרא איסור אחר קדים והוא אין יכול לחול. רמב"ם פ"ה ממאכלות אסורות הל' ו

בשר המדולדל בבהמה ואבר המדולדל בה אם אינו יכול לחזור ולחיות אע"פ שלא פירש