חלקו של יוסף (רמב"ם) רכה

נכללה בהאכילה שוב הוי חייבי מלקות ופטור מן התשלומין ועיין מכות (כא) ורש"י ותוס' שם והבן

עוד דרך אחר יש לומר בשיטת רבינו והוא דהמעיין בהלכה ב' יראה בלשון רבינו שדקדק והאבר שיש בו עצם אינו חייב עליו עד שיפרוש כברייתו בשר גידין ועצמות עכ"ל לא קאמר שאין חייב רק על בשר גידין ועצמות רק על פירש בשר גידין ועצמות היינו דהעיקר תלוי רק בהך דפרישה אם פירש בשר גידין ועצמות אז נקרא פירש אבר זה וחייב אבל אם פירש בשר לא נקרא שפירש האבר רק פירש הבשר אבל אם פירש האבר אז אף על בשר לבד חייב משום דדין הוא שקבל כולו שם אבר מן החי ועל כזית ממנו חייבים שוב משום אבר מן החי

ולפי"ז מיושב השגת הראב"ד דלמה אם האבר של בשר אז פירש כזית חייבין משום אבר מן החי ואם האבר של בשר גידין ועצמות אם פירש כזית בשר אין חייבין משום אבר מן החי לפי"ז החילוק פשוט דאם האבר כולל בשר גידין ועצמות אם כן פירש בשר לא נקרא שפירש מקצת אבר שאף במקצת אבר יש בשר גיד ועצם רק שבכל אבר יש יותר לכך אם פירש בשר לא נקרא רק פירש בשר מאבר לא שפירש מקצת אבר אבל אם פירש מאבר שיש בשר מקצת מן הבשר נקרא שפירש מקצת אבר אבל אם פירש כולו אז אף על בשר לבד גם כן חייבים משום כזית מאבר מן החי

וגם מיושב היטב הך דעל כזית בשר חייבין משום אבמה"ח אף באבר שיש בו בשר גידין ועצמות משום דמיירי בפירש עם בשר גיד ועצם שוב אז אף על כזית בשר חייבין משום הך דאבר מן החי

ולפי"ז מוכרח מדברי הרמב"ם אלו שפסק דבהמה בחייה לאו לאברים עומדת דאם עומדת לאברים אם כן אף קודם שתלש הרי היה בה איסור אבר מן החי ומה חילוק הוא בין אם פירש הבשר עם האבר או פירש הבשר בלא אבר הרי בשניהם כבר חל אבר מן החי על האבר ועיין במש"ב פ"ד ה"ג ונבאר בעזה"י כ"ז בה"ה כאן. רמב"ם פ"ה ממאכלות אסורות הל' ה

תלש אבר מן החי ונטרפה בנטילתו ואכל חייב שתים משום אבר מן החי ומשום טריפה שהרי שני האיסורין באין כאחת וכן התולש חלב מן החי ואכלו לוקה שתים משום אבר מן החי ומשום חלב תלש חלב מן הטריפה ואכלו לוקה שלש עכ"ל

עיין לחם משנה שהביא דברי הרלב"ח בתשובה סימן פ"ב שהקשה בדברי רבינו דכיון דסובר דבהמה בחייה לאו לאברים עומדת מדכתב ונטרפה בנטילתו דמשמע דאם היתה טריפה קודם אין חייב שתים משום דלא אתי איסור אבר מן החי דחייל בשעת תלישה וחייל אאיסור טריפה דקדים דאאחע"א ולכך הוצרך לנטרפה בנטילתו כדי שיהיה איסור בת אחת אם כן תלש חלב מן החי אמאי חייב שתים היכי חל אבמה"ח על חלב דחלב חל קודם וזה רק בשעת תלישה ב' קשה מש"כ תלש חלב מן הטריפה ואכלו לוקה שלש היכי אתי איסור אבמה"ח וחייל על טריפה

ובספר פרי חדש ליו"ד סימן ס"ב סק"ב הקשה ז"ל חדא שהרב פוסק כמ"ד איסור חל על איסור באיסור מוסיף כמ"ש פי"ז מאיסורי ביאה ואמ"ה הוי איסור מוסיף כיון שנאסר לבן נח ויעו"ש שהקשה גם קושיות הלחם משנה ותירץ הלח"מ לא נראה לו עוד הקשה הפרי חדש ז"ל ואי קשיא לי הא קשיא בדין תולש חלב מן החי ואכלו שכתב הרב שלוקה משום אבר מן החי ומשום חלב דהו"ל למילקי נמי משום בשר מן החי כדאמרינן בגמ' אכל אבר מן החי ובשר מן החי לר"י חייב שתים וצ"ע עכ"ד

והנלע"ד בישוב דברי רבינו דהנה בהך דבהמה בחייה לאו לאברים עומדת יש לפרש ב' פירושים הא' יש לפרש פשוט דהדבר הוא רק ענין של למה הדבר עומד ואמרינן דבהמה אינה עומדת שיחתחו ממנה אברים אם כן לא שייך שיש עליה איסור אבר מן החי