חלקת מחוקק על איוב יב:יא

הלא אזן וכו'. אמר הלא על דברי שאגתי באמרי ויחלוף ולא אבין לו הן יחתוף ומי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה השבת לי ואמרת אם יחלוף ויסגיר לא יעשה מדעתו כי אם ויקהיל בית דין של מעלה ומסכימים עמו על כן גם בטרם יחטא איוב בשפתיו אמר וה' לקח שהכוונה הוא ובית דינו עתה ברוב שיחו אמר הלא מדבריך יראה שצריך לעצמם חלילה כלומר כי למען יראו וישכילו כי כדין עושה מקבץ הבית דין אך לא כדבריכם כי אין לקבל הדברים בלי הבחנת הסברא כי הלא אזן וכו' לומר גם שנעמו אמריך לך אינו מספיק כי אם עד שיערבו לשומע כי האזן של השומע היא המבחנת ולא חיך האומר אותם כי הלא החיך יטעם לאכול שהוא הנהנה אך במלין צריך יטעם לשומע או שיעור הענין האזן שומעת תבחן מלין של אומרם כמו שהחיך יטעם לאכול שלא יאכל האוכל על שייטב למאכיל רק לפי טעם חכו שיטעם לו לאכול כן השומע יקבל לפי טעמו ולא יסמוך על בחינת האומר או יאמר לא טוב שאקח דבריך טרם אבחין כי אם טובים הם באמור אולי בהמשך הזמן אמצא בהם טעם כי הלא האוזן שומעת מלין תבחן טרם יקבלם כמו שהחיך יטעם תחלה טרם יאכל וזהו יטעם לאכול: