עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryחזון נחום

חזון נחום פז

Chazon Nachum 87 · חזון נחום · free full Hebrew text

Open in the reader →

ול"ה אפשר ע"י נשים משום דבבנין בהמ"ק אין נשים חייבין ולש"ל עדול"ת אבל הכא דכבר כתבו התוס' בסוכה דלמ"ד קדושה ראשונה קלע"ל דמקריבין אע"פ שאין בית מ"מ מזבח בעי (והוא נגד דהתוס' זבחים (נ"ט) דבמנחה ל"ב מזבח אבל שי' רש"י מנחות (ה') מבואר כשי' תוס' סוכה הנ"ל) וא"כ הכא דלא בעי כ"א מזבח וזה אפשר גם ביו"ט כנ"ל: יא) ומעתה מיושב שינוי הסוגיות דבר"ה דתלי טעמא בעומר ולא בבהמ"ק עכס"ל ק"ר קלע"ל ול"צ כ"א מזבח שפיר קאמר ג"כ דאיבני בחמיסר משום דבנין מזבח דוחה יו"ט משא"כ בסוכה דתלי באשתקד דל"ה בהמ"ק דס"ל ק"ר לא קלע"ל ובעי ג"כ בנין בהמ"ק לכך לא קאמר דאיבני בחמיסר משום קו' התוס' דאין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט: יב) ובמק"א כתבתי בישוב הר"מ דנשים חייבין בבנין בהמ"ק אף דהוי מעשהז"ג עפי"ד המעה"ת בישוב קו' התוס' קידושין (ל"ו) לגבי סמיכה שחידש דבקדשים מעשהז"ג נשים חייבות דלא ילפינן מת"ת דדבר הלמד בהיקש א"ח ומלמד בהיקש תפילין מת"ת וכה"ת איתקש לתפילין, והנה בתוס' יומא (כ"ג) לחד תי' דבגדי כהונה לא מקרי קדשים לענין זה דחוזר ומלמד בהיקש ונ"ל דב' התי' בתוס' תלי' במחלוקת התוס' קידושין (נ"ד) והריטב"א אי בג"כ הוי ככ"ש דיש בהן מועל אחר מועל ויותר י"ל דגם לשי' התוס' דיש בהן מא"מ מ"מ הדבר תלוי בסתירת שי' התוס' מעילה (י"ט) ומנחות (ק':) אי כ"ש אף דיש בהן מא"מ מ"מ יועיל בהו פדיון ותי' הא' שבתוס' יומא הנ"ל דבג"כ ל"ה כקדשים וחוזר ומלמד בהיקש אתי' עפ"י שיטתם במעילה דכ"ש יש להן פדיון ומעתה למאי דאיתא בתוספתא ור"מ פ"א מה"ב דאבני היכל ועזרות שנפגמו אין להן פדיון ועיין מלחמות ע"ז (נ"ב) לענין באו פריצים וחללוה בזה א"כ פשיטא דמקרי קדשים לענין זה דא"ח ומלמד בהיקש וניחא שפיר פסק הרמז"ל דנשים חייבים בבנין בהמ"ק אף דהוי מעשהז"ג: יג) וחזות קשה לי בסוגיין דמשני דאיבני בלילה לפי"מ דאמר בתענית (י"ז) דכהנים אסורים בשתיית היין מ"ט מהרה יבנה בהמ"ק ובעינן כהנים הראויים לעבודה והק' בתוס' דבלאה"כ אסורין בעבודה דט"מ נינהו וצריכי הזאה ותי' דמ"מ מותרין בעבודת ציבור דטומאה הותרה בציבור והק' המפו' דהרי טמאין ג"כ משום טומאת זיבה דלא הותרה בציבור ותי' עפי"ד זבחים (ל"ב) בטמאי מתים ונעשו זבין הואיל והותרו לטומאתן הותרו לזיבתן ואביי אמר התם הואיל ואשתרי אשתרי אמרי' הואיל ואידחי אידחי לא אמרי' ואע"ג דרבא ס"ל להיפוך משום דרבא לשי' בתוס' יבמות (ח') דלית לי' הואיל ואשתרי אשתרי משא"כ לדידן ולפי"ז איך משני הכא דאיבני בלילה הרי לגבי מנחת העומר דאמר ביומא (ז') דלכ"ע דחוי' בציבור משום דאיכא שירים לאכילה א"כ אף אי איבני בהמ"ק בשקיעה"ח א"נ דאיבני בלילה לא יהי' אפשר להקריב העומר משום דט"מ הן הכהנים וגם טומאת זיבה יש להם ולש"ל הואיל ואשתרי אשתרי כיון דבעומר טומאה דחוי' בציבור וכיון דלא יהי' אפשר להקריב העומר שוב יהי' האיר המזרח מתיר: וי"ל למאי דאמר בנדה (ו') חבריא מדכן בגלילא והר"ש פ"ג דפרה הביא התוספתא דכשעלו מן הגולה הי' להם אפר פרה ועפירש"י שבת (ל"ד) ד"ה תורמס ותוס' מנחות (כ"א) ד"ה שהכהנים וירושלמי ברכות ר"פ כ"מ ר"ח ור"י סלקין לבי חנוותא וגירסת מהרש"ס למי חטאתא א"כ שפיר התקין ריב"ז שיהי' יום הנ"ל אסור משום גזירת אשתקד דאיבני בשקעה"ח או בלילה בעת הזאת שיהי' להם מזומן אפר הפרה וחבריא מדכן בגלילא דאז יהי' עומר מתיר ויאמרו אשתקד וכו': יד) ובזה מתורץ גם קו' כ"ג בהא דמקשה אי דאיבני בחמיסר מחצות היום ולהלן תשתרי כו' והרי התוס' ברכות (כ"ח) הק' בפסחים (נ"ח) אמר דמוספין בשש וביומא (ג') מבואר שהיו נשחטין עם התמיד של שחר ותי' דהתם מיירי בשבת וכפי שביאר הצל"ח שם דבר"ח הי' צריך להקדים המוסף אחר תמיד ש"ש כדי שיהי' שהות להקריב נדונ"ד וכן ביו"ט קרבנות היום משא"כ בשבת היו מאחרין התמיד עד סוף זמנו כדי לקיים דבר יום ביומו הנאמר במוספין ויהיו סמוכים לתמיד ומעתה אי איבני בחמיסר ע"כ שיקרב ק"צ בטומאה כתוס' תענית (י"ז) הנ"ל ממילא לא יקריבו ע"ר ושלמי חגיגה א"כ מוספין בשש ואחריו העומר א"כ מאי מקשה מחצות היום תשתרי הרי אז בחצות לא יהי' עוד נקרב העומר והיא הערה נפלאה: ולהנ"ל מתורץ דכל עיקר מה שהתקין ריב"ז הוא משום היכי דאיבני בעת שהי' להם אפר פרה וא"כ ממנ"פ מחצות היום תשתרי: טו) כ"ג כתב בישוב קו' התוס' סוכה (מ"א) הנ"ל על פי' הי"מ דאיבני בחמיסר עיו"ט והרי י"ל דאיבני ביד"ש כמו לשינוי דאיבני בלילה ותי' עפ"י הערת האחרונים לפמ"ש הכו"פ סי' ק"ב דכשיבנה המקדש יהיו כל התבואות שבעלי' אסורים דהאיר המזרח שמקודם בנין בהמ"ק א"י להתיר וכמו שהי' בעת ביאתן לא"י כדברי הירו' בתוס' ר"ה י"ג) א"כ איך יהי' אפשר לקדש אז העזרה בשירי מנחה דיהי' אסור להקריב שום מנחה מן החדש משום ממשקה ישראל כמבואר במנחות (ס"ח) רק דאי איבני בהמ"ק ביד"א יש עצה להקדיש התבואה קודם גמר הבנין ולא יחול אי' חדש דאאתע"א וכמו שתי' הטה"ק לקו' התוס' מנחות (ס"ו) וכל זה אי איבני ביד"א משא"כ אי איבני ביד"ש הלא נסתם כל חזון מתי יבנה וליכא עצה זו א"כ יהי' חסר הקידוש למ"ד ק"ר לקלע"ל שכתב המעה"ח שיהי' צריך קידוש מחדש לעתיד ורק לשינוי' דאיבני בלילה אפשר לקדש במנחת העומר של מחרת למקרי קידוש בשעת בנין דאין מחו"ז לבו ביום וכ"כ הריטב"א שבועות, ובזה אתי שפיר שינוי הסוגיות דר"ה וסוכה הנ"ל דתלי' בדין ק"ר אי קדשה לע"ל עכתו"ד פח"ח: טז) והנה מלבד דלמ"ד ק"ר לקלע"ל אמרי' בשבועות דא' מכל אלו תנן א"כ אפשר לקדש גם בלא מנחה, אבל עוד יש לפלפל דבזבחים (נ"ט) אמר רב מזבח שנפגם כל הקדשים שנשחטו שם פסולין ור' יוחנן אמר אפי' קדשים שהיו שם, מיתיבי כל הקדשים שהיו עד שלא נבנה המזבח ואח"כ נבנה המזבח פסולים נבנה דחויין מעיקרא נינהו