חזון נחום פו

שע"י הקב"ה נעשית מאלי' והכ"נ בבנין המקדש י"ל שנקרא מעשה ארבעה חרשים ע"י שיבנה בזכותם ע"ד שנ' א"ת בניך אלא בוניך כעי"ז עיין תוס' מנחות (כ"א) בהא דספרי שאריב"ז מה שעשו ושרתו ידי שכחתי לאו דהוא עצמו קאמר דלא הי' כהן אלא כלומר ע"פ הוראתו ובתוס' ב"ב (פ"א) בשי' הרשב"ם דבצרן שליח יכול הבעלים לקרות הנה הבאתי ודו"ק: ג) אבל נראה דעיקר דבר זה אי בנין דלעתיד יהי' ביד"ש תלוי' בפלוגתא דבירושלמי פ"ה דמע"ש אמר זאת אומרת שבהמ"ק עתיד להבנות קודם למלכות ב"ד, אך בר"מ פי"א מה' מלכים כתב דמלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל כו' מבואר דלא שמיעא לי' כלומר לא ס"ל שי' הירו', וראיתי בס' ויקן יוסף שכתב דהרמז"ל ודאי דרב חילי' דדחה הירושלמי מאיזה ברייתא אחרת הידועה לו עיי"ש, והנה ידועה גם לנו שהר"ם סמך אברייתא דסוכה (נ"ב) דקחשיב משיח ב"ד בין ארבעה חרשים: באופן דמ"ש התוס' שיהי' בהמ"ק לעתיד ביד"ש תלוי בפלוגתא דלשי' הירו' שיבנה קודם למלכות ב"ד וקיבוץ נדחים בודאי יהי' נבנה ביד"א משא"כ לפי ש"ס דילן שתולה בנין בהמ"ק בביאת המשיח לא יהי' ביד"א כ"א ברוח שיתגלה בנוי ומשוכלל מן השמים: ד) ולכאו' תיקשי לפי"ז בהא דמשני דאיבני בלילה והיינו ביד"ש בביאת המשיח והרי אמרי' בעירובין (מ"ג) כבר מובטח להן לישראל שאין אלי' בא לא בע"ש ולא בעיו"ט מפני הטורח ומשוה"כ במי שנדר ואמר הריני נזיר ביום שבן דוד בא מותר לשתות יין בשבתות ויו"ט מדאלי' לא אתא בע"ש ועיו"ט משיח לא אתא בשבת ויו"ט ופריך הש"ס דבחד דשבא לישתרי אי יש תחומין למעלה מעשרה דלא אתא אלי' בשבת א"כ איך חיישינן שיבנה בליל ט"ז ע"י משיח הרי לא אתא אלי' ביו"ט אי יש תחומין למעלה מי' אך הרי בעירובין שם משני דלכך בחד בשבא אסור משום דהאי תנא ספוקי מספקא לי' אי יש תחומין ולחומרא א"כ הכ"נ אסור יום הנף משום חשש דאיבני בלילה דשמא אין תחומין למעלה מי' ואתא אלי' בט"ו ומשיח בט"ז: ואמנם בשינוי' דאיבני סמוך לשקעה"ח לפי התוס' שהוא שקיעה"ח דחמיסר והרי אלי' לא אתא בארביסר דאין אלי' בא לא בע"ש ולא בעיו"ט, וא"כ משיח לא בא בחמיסר, רק שיתכן עפ' שי' הירו' הנ"ל דבנין בהמ"ק עתיד להבנות קודם למלכות ב"ד ואינו תלוי בביאת אלי' ומלך המשיח: ה) ומעתה מיושב קו' התוס' הנ"ל כמין חומר דרק להך שינוי' דמשני דאיבני בלילה יתכן שפיר דאיבני ביד"ש בלילה משא"כ למאי דמשני דאיבני סמוך לשקעה"ח ממנ"פ לא משכחת לה בשקעה"ח דחמיסר דאי איבני ביד"א כשי' הירו' הרי אין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט ואי דאיבני ביד"ש בביאת המשיח הרי לא אפשר שיהי' בשקעה"ח דחמיסר דהרי אלי' לא בא בע"ש ועיו"ט ועכצ"ל כפי הי"מ דאיבני סמוך לשקעה"ח דעיו"ט ודו"ק: ו) ואכתי פש גבן ליישב פי' התוס' דאיבני סמוך לשקעה"ח דחמיסר וביד"ש שהקשיתי שהרי אין אלי' בא לא בע"ש ולא בעיו"ט, וי"ל עפי"ד הר"מ פ"ד דנזירות הי"א דהריני נזיר ביום שבן דוד בא דמותר בשבת ויו"ט משום דספק אם יבא בשבת או ביו"ט דשמא יש תחומין למעלה מי' וספק נזירות להקל וכתב בכ"מ דשי' הר"מ הוא דרק למ"ד ספק נזירות להחמיר הוכרח הש"ס לטעם דאין אלי' בא בע"ש ועיו"ט אבל למאי דקיי"ל ס' נזירות להקל ל"ל להאי טעמא, ובלח"מ כתב דלא תיקשי לפי"ז גם בחד בשבא לשתרי משום ס' נזירות להקל דשמא יש תחומין ולא אתא אלי' בשבת משום דלמסקנא בחד בשבת אסור דלמא יבא אלי' ביום א' או ביום ה' דאע"ג דכ' הנני שולח לכם את אלי' הנביא לפני בא יום ה' הגדול לא לפני סמוך ממש ליום רק אפשר יום או יומים מקודם וא"כ גם הכא ניחא שפיר דחיישינן דאיבני סמוך לשקעה"ח דחמיסר ואי דאין אלי' בא בע"ש ועיו"ט מ"מ אפשר דאתא מקודם עיו"ט ובהמ"ק איבני בחמיסר בביאת המשיח דשמא אין תחומין וכדאמר בגמ' דתנא ספוקי מספקא לי': ז) ועפי"ז יתכן בישוב קו' התוס' מנחות (ה' וס"ח) בהא דפריך הש"ס אי ס"ד עד הביאכם למצוה משום מצוה ליקו ולגזור והק' דאמאי לא נגזור משום עשה דאפי' באי' הכנה דרבנן אשכחן בפ"ק דביצה דגזרינן שמא יבנה בהמ"ק עכ"ק: ולהאמור מתורץ היטב כיון דכל עיקר תקנת ריב"ז היא רק משום ספיקא דשמא אין תחומין למעלה מי' דתנא ספוקא מספקא לי' ולחומרא א"כ כמו דלגבי נזירות מותר בשבת ויו"ט דמשום ס' נזירות להקל אמרי' שמא יש תחומין א"כ הכ"נ אס"ד דעד הביאכם למצוה משום מצוה ליקו ולגזור בספיקא דמשום מצוה לחודא הול"ל ספק להקל כה"ג דנזירות ושמא יש תחומין ולא משכחת דאיבני ביו"ט משא"כ בפ"ק דביצה דהתם גזרינן שמא יבנה בהמ"ק בשאר ימוה"ש לא בשבת ויו"ט לכך אפי' לגבי הכנה דרבנן גזרינן ודו"ק: ח) כ"נ העיר פלאות בשינוי הסוגיות, דבסוכה (מ"א) אמר מ"ט מהרה יבנה בהמ"ק ואינהו לא ידעי דאשתקד דל"ה בהמ"ק האיר המזרח מתיר השתא דאיכא בהמ"ק עומר מתיר הרי דתלי טעמא בהוויית בהמ"ק גם משני דאיבני סמוך לשקעה"ח ולא מפרש דאיבני בחמיסר וע"ז סובב פי' הי"מ והתוס' הנ"ל ואילו בר"ה (ל') אמר מ"ט מהרה יבנה בהמ"ק ולא ידעי דאשתקד ל"ה עומר האי"מ מתיר כו' וכו' ומשני להדיא דאיבני בחמיסר סמוך לשקעה"ח, וכ"ג כתב בזה דברים נחמדים: ט) והנה ע"ד שינוי הסוגיות דאמר בר"ה בהדיא דאיבני בחמיסר סמוך לשקעה"ח לפי האמור י"ל דשני הסוגיות פליגי בשי' הירו' וש"ס דילן אי בנין בהמ"ק קודם למלכות ב"ד דהש"ס בסוכה אזיל בשי' הירו' א"כ דלעתיד יהי' ביד"א לכך אא"ל דאיבני בחמיסר דהא אין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט ועכצ"ל דאיבני סמוך לשקעה"ח עיו"ט כפי' הי"מ משא"כ הש"ס בר"ה אזיל לשם ש"ס דילן (סוכה נ"ב) דמלך המשיח בונה בהמ"ק והיא ביד"ש כנ"ל לכך נאמר דאיבני בחמיסר, אך בזה אכתי לא מיושב שינוי הסוגיות במאי דתלי בבהמ"ק או בעומר לחוד כנ"ל: י) אך י"ל ע"ד הפלפול קצת דחדא בחברתה מישך שייך הנה בקו' רש"י ותוס' דאיבני בחמיסר הא אין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט כבר העלה בשו"ת מהר"א הלוי סי' פ"ח דבנין מזבח יהי' דוחה שבת ויו"ט דכמו דאמר בריש יבמות מה לתמיד שכן ישנו לפני הדיבור דכ' ויעלו עולות הכ"נ הרי בקרא זה כתיב ג"ז ויבן מזבח א"כ י"ל דאיבני מזבח בחמיסר והדברים עתיקים בספרי המחברים: גם כתבתי בתשו' לחדוד התלמידים דאף א"נ דנשים אין חייבים בבנין בהמ"ק משום דהוי מעשהז"ג ובר"מ פ"א מה' בה"ב דנשים חייבים לבנות לסעד כבר הקשו עליו בזה מ"מ בבנין מזבח י"ל בודאי נשים חייבין עפי"ד השואל שהביא משם המחברים בישוב דברי החינוך דנשים חייבין במצות ספור יצ"מ שהק' עליו דהרי הוא מעשהז"ג ותי' משום דהוי מ"ע דלפני הדיבור לא דמי לתפילין דל"ה בפועל לפה"ד לפי"ז להאמור דבנין מזבח הוי מ"ע שלפני הדבור בפועל שפיר דנשים חייבין א"כ מיושב קו' התוס' די"ל דאפשר דאיבני מזבח בחמיסר ע"י נשים דליתנהו בעשה דשבתון ובבנין מזבח חייבין ומה דאמר דאין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט